תשובה:

ומה ששואל באשה שסכנה לה שתתעבר אם מותרת האשה לעשות תחבולות

בזה* - יש אופנים שהתירו חז"ל בשעת תשמיש או לאחר זה וראה שו"ת צמח צדק אה"ע סי' פט שמתיר דלא כמחמירים גם בזה (הובא בשד"ח אס"ד אישות א'. ובפאת שם). ועליו לפנות אל רב בעל הוראה היודע איך נוהגים בזה במדינתו ויבאר לו האופנים שיודע, והוא - הרב - יודיעו הדין. ויוכל לפנות בזה להרב מרדכי פערלאוו הנמצא כעת בצרפת (וכתובתו 36 rue Yves Kermen, Boulogne - sur-Seine, France ) ויכתוב לו שאנכי הצעתי לו שיפנה אליו. והוא יורהו.

אגרות קודש כרך ג תרכה

תשובה:

בעת רצון אזכירו על הציון הק' של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע לבריאות הנכונה, ובודאי ביאר לכ' ג"כ הרופא ששאל בעצתו, אשר ענין לחץ הדם תלוי במדה חשובה במצב רוח האדם, שמזה מובן שהנהגה מתאימה לדברי הבעש"ט, עזב תעזוב עמו - עם הגוף, בשמחה וטוב לבב, ה"ז מהענינים שמתן שכרם בצדם הטבת בריאות הגוף כפשוטה, וכנראה גם במוחש.

ומה נפלאו דברי רבינו הזקן בתניא פרק מ"ט (ס"ט סוף ע"ב) ובנו בחרת כו' הוא הגוף כו', ומסוגלים ימים אלו בפרט להאמור כיון שהם ימי הכנה לקבלת התורה, אשר כדרז"ל נעשו כל ישראל בריאים בגופם ושלמים (וע"פ כל הנ"ל מובן שאין להתנצל כלל על מה שכתב אלי בענין זה, כי נוסף על הפתגם החסידותי הידוע, יענעמס גשמיות איז בא מיר רוחניות, הרי גוף הישראלי קדוש הוא וכמובן גם מתניא הנ"ל)

בתניא פרק מ"ט

תשובה:

בהאמור לעיל מענה ג"כ לשאלתו: חסידי או"ה ופושעי ישראל מי הוא הטוב יותר.

שהמענה תלוי בכוונתו, האם במובן הנמצא בהם בכח או מה שישנו בפועל, ובדוגמת לב ומוח, שאינם ממלאים תפקידם, במלות רגילות, לב ומוח חולה ר"ל ורגל בריא למי מעלה על חברו.

אגרות קודש,כרך יח, ו'תתקסט

תשובה:

ובמה שכותב אודות חלומות וכו', הנה יבדוק המזוזות בדירה בה דר וביחוד בהחדר בו ישן, ויישן - אם אפשר - בטלית קטן שציציותיו בדוקות, ובכיסוי הראש.
ועל שני הענינים האמורים, הנה בכל יום חול קודם תפלת הבקר, יפריש איזה פרנק (א' ב') לצדקה, והשי"ת יזכהו לבשר טוב בכל האמור לעיל.

אגרות קודש,כרך יג, ד'שלג

תשובה:

במענה על מכתבו מי"ב לחדש, מה שכותב אודות שכחה. הנה צריך לבדוק את התפילין שלו ושיהי' בקי על כל פנים באיזה פרקים משניות בעל פה, וכן על כל פנים פרק אחד מספר תניא קדישא, ויחזור עליהם מזמן לזמן ועל ידי זה יתחזק כח הזכרון.
... הנה בכל יום חול קודם תפלת הבקר, יפריש איזה פרנק (א' ב') לצדקה, והשם יתברך יזכהו לבשר טוב בכל האמור לעיל.

אגרות קודש, כרך יג , ד'שלג

תשובה:

מכתב זה והקודמו נתקבלו. כמענתי מאז – שליחותו הפצת היהדות באה"ק (ובפרט – ב... וסביבותי'), אבל ההצלחה בזה תלוי' – שיתנהג באופן מסודר, ולכל לראש – פרנסתו ב"ב שי' ע"י משרה קבועה (זו דעתה) – וה"ז ציווי התורה. ולכן לאחר שנתראינו בשמחה וטוב לבב, ולאחרי ש"ק מברכים אדר ראשון – יחזור למילוי שליחותו באה"ק, וה"ז גם לטובת בריאותי. המצו"ב לצדקה באה"ק. אזכיר עה"צ.

תשובה:

כנראה ממכתבה - שזוהי החלטת המדע אשר ברור שהארץ סובבת את השמש וכו', ודלא כשיטה ההפכית, שכאילו הופרכה על ידי כמה הוכחות, ושואלת בירור בזה.

וכיון שכנראה מהאמור, רוצה לדעת לכל לראש מהי דעת אנשי מדע - הנה בעשיריות השנים האחרונות, החליטו כל אנשי המדע העוסקים בשטח זה, אשר אין כל החלטה בדבר, מי מהשמש והארץ עומד במקומו והשני מקיפו. ולא עוד, אלא שהחליטו על יסוד כמה שיקולים מדעים, שלעולם לא יוכל המדע להביא ראי' והוכחה בזה. וע"פ המדע כל איש ביכולתו לאחוז שיטה שירצה, או שהארץ עומדת והשמש סובבת אותה או להיפך, או ששניהם סובבים אחד את השני, וכידוע כל זה לאלו המתעסקים בהתפתחות המדעים בתקופתנו, מיוחסת על שיטת היחסיות.

וכאמור זוהי החלטה הכי האחרונה והכי מוחלטה של כל אנשי מדע בדורנו זה.

ועל פי זה מובן שכל המקראות המדברים אודות הליכות השמש מסביב לארץ וכו' - יש ללמדם כפשוטו, ואין על זה כל קושיא.

אגרות קודש,כרך יח, ו'תתעז

תשובה:

בעצם הענין דלבישת פאה נכרית, ולא להסתפק בכובע ומטפחת, מבואר ההכרח בזה בכמה מקומות. והרי רואים במוחש, אשר לבישת כובע ואפילו מטפחת, משאירה חלק השער בלתי מכוסה על כל פנים במשך זמן קצר, ז.א. שעוברים על האיסור הגדול וכהפסק דין בשולחן ערוך אורח חיים סימן ע"ה, וגודל הענין מובן גם כן מגודל השכר בעד קיום הציווי כפי שנצטוינו, וכלשון הזהר הקדוש, מתברך בכלא בברכאן דלעילא בברכאן דלתתא בעותרא בבנין בבני בנין.

אגרות קודש, כרך יט, ז'תכה

תשובה:

טעם למנהג אנ"ש ללמוד בימי הספירה במס' סוטה. כך שמעתי הוראת כ"ק מו"ח אדמו"ר ושכן נהגו משנים בתוככי אנשי חב"ד, ואף שלא אמר הטעם ע"ז, יש לבאר ע"פ המבואר בכ"מ בנגלה דתורה ובחסידות, על השייכות שבין ימי ספירת העומר או מנחת העומר והענין דסוטה עד אשר ונקתה ונזרעה זרע וכו'.

בעת רצון יזכירוהו על הציון הק' של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע מתאים לתוכן כתבו.

ובטח נוסף על שמירתו שלשת השיעורים דחומש תהלים ותניא, יש לו קביעות עתים ללימוד הן בנגלה דתורה והן בפנימיות התורה שבדורנו נתגלתה בתורת החסידות, וכמבואר ההכרח בהאמור בכ"מ ומובן, ומכמה טעמים.

אגרות קודש, כרך יח , ו'תתתצז