תשובה:

מכתב מענה מהרבי מליובאוויטש ובו עידוד לבכיר ב"תעשיה האוירית" על שי מיוחד ששלח:

הנני מודה לו על שימת לבבו לשלוח לי את תמונת [מטוס] ה"כפיר" [ה"כפיר" הוא מטוס קרב, שיצירתו והצגתו לראווה הסתיימה בקיץ תשל"ה (1975). המו"ל] .

והתקוה שיש בזה סמל למצב רוחם של מר וחבריו ומושפעיו שיחיו, על אחת כמה וכמה שאין כל מקום לנפילת רוח חס ושלום בפני הגויים וכו', שאף על פי שמצד טענת ״כוחי ועוצם ידי״ הרי גלוי וידוע שעמנו הוא המעט מכל העמים, ובפרט כפי שהמצב משתקף באו"ם, שהמיעוט הוא שם באין ערוך.

אבל מהצד השני, כשמקשרים את המצב בכח האמתי של היהודים, וכלשון הכתוב ״ישראל בטח בה׳ עזרם ומגינם הוא" — אזי בטלים כל החשבונות, ועד לאופן של ״תפול עליהם אימתה ופחד בגדול זרועך ידמו כאבן״.

בכבוד ובברכת החג.

מקור: אגרות קודש חל"א ע' יז

תשובה:

מכתב מהרבי מליובאוויטש לחייל אודות חשיבות מצות הנחת תפילין והשפעה בזה על חבריו החיילים:

. . בודאי מדייק ככל הדרוש במצות תפילין. ובפרט שעליה נאמר וְרָאוּ כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי שֵׁם ה' נִקְרָא עָלֶיךָ וְיָרְאוּ מִמֶּךָּ.

ובמקומו וסביבתו עתה בטח מוסיף ומשתדל ככל התלוי בו – שכל חבריו שליט"א יעשו ככה. והרי זהו גם טובת היחיד וטובת הרבים וטובת הכלל [להצלחת הצבא, כדלהלן].

ונאמר וְהָיָה מַחֲנֶיךָ קָדוֹשׁ – אשר אז (ככתוב בתחילת הפסוק) ה' אֱלֹקֶיךָ מִתְהַלֵּךְ בְּקֶרֶב מֵחָנִיךְ לְהַצִּילְךָ וְלָתֵת אֹיְבֶיךָ לְפָנֶיךָ.

מקור: ממכתב ט"ו סיון תשכ"ט

תשובה:

קטעים ממכתב-כללי מהרבי מליובאוויטש אל בני ובנות ישראל:

...מבט בלתי משוחד ובלי משפט קדום על תולדות ישראל הארוכים מוכרח להביא לידי מסקנא אשר קיום עמנו ודאי שאינו תלוי בשפע חמרי או כוח גופני. אפילו בימים הטובים ביותר, בימי הממלכה המאוחדת של שלמה המלך ע"ה, הי' עם ישראל ומלכות ישראל קטנים בהשוואה אל המלוכות בעולם באותה תקופה מצרים אשור ובבל. כן ברור כי לא המלוכה ולא הקרקע הגיאוגרפית הבטיחו את קיומנו, כי קצרה ביותר היא ההיסטוריה שלנו בתור עם עם מדינה משלו, בהשוואה עם דברי ימי גלותנו, ללא מלוכה וללא ארץ.

כן אין לראות בשפה יסוד חיוני בקיומנו כי עוד בימי קדם שמשה הלשון הארמית כשפת הדיבור של העם: חלקים שונים בתנ"ך, כמעט כל התלמוד הבבלי, הזהר הקדש וכו' נכתבו בלשון הארמית. בימי ר' סעדי' גאון והרמב"ם היתה השפה הערבית לשונם של רוב המוני העם ולאחר מכן אידיש ושפות אחרות.

כן אי אפשר לאמר כי מין תרבות או מדע כלליים הבטיחו את קיום אומתנו, כי דברים אלה נשתנו תכלית שינוי מתקופה לתקופה.

נשאר רק דבר אחד שהוא הצד השווה לכל הזמנים, כל הארצות וכל התנאים שבדברי ימינו: התורה והמצוות אותם שמרו ישראל בחייהם היום יומיים במסירות נפש שאין למעלה הימנה.

...סוד קיומנו כעם הוא "הן עם לבדד ישכון", כל יחיד ויחיד, איש ואשה ותינוק - כולם עובדים רק לה' אחד, עפ"י תורתנו שהיא תורה אחת, נצחית אשר לא תהא מוחלפת חס ושלום. היותנו שונים מן הכל לא חולשה היא לנו אלא זהו כוחנו. רק בדרך התורה והמצוות נוכל למלא את תפקידנו העקרי והמהותי אשר הוא לפי ציוויו של יוצר העולם כלו - להיות "ממלכת כהנים וגוי קדוש" ועל ידי זה "גם סגולה מכל העמים".

מקור: נדפס באגרות מלך ח"ב ע' כד ואילך

תשובה:

מכתב מהרבי מליובאוויטש לרופא עיניים, על טיפול בבריאות העיניים בגשמיות וברוחניות:

...כיון שחיים אנו בתקופה שלעת עתה נמצאים כמה וכמה הזקוקים לרפואה בכלל, ובפרט בשטח שהתמחה בו כבודו - רפואת עיניים, שיצליח לרפא חולים ועד לרפואתם שלימה.

וכן יהי רצון שינצל השפעתו גם "לפקוח עיניים עיוורות" בנוגע לאור התורה ומאור שבה, לראות האור הזה כי טוב, שכל אחד ואחת מהם ומאתנו יגשים בחייו וגם בימים האפורים (בסגנון הנביא) "שְׂאוּ מָרוֹם עֵינֵיכֶם וּרְאוּ מִי בָרָא אֵלֶּה" (ישעיה מ, כו), ובהמשך הכתובים שם - "לָמָּה תֹאמַר יַעֲקֹב וּתְדַבֵּר יִשְׂרָאֵל נִסְתְּרָה דַרְכִּי מה' גו' וְקֹוֵי ה' יַחֲלִיפוּ כֹחַ יַעֲלוּ אֵבֶר כַּנְּשָׁרִים גו'".

והרי תושבי ארצנו הקדושה, ארץ אֲשֶׁר עֵינַי הֵ' אלקיך בָּהּ מֵרֵאשִׁית ועד אחרית שנה, ראו זאת גם בעיני בשר בחדשים שעברו [בנסים שהתחוללו ב'מלחמת ששת הימים'. המו"ל].

בכבוד ובברכה ובפריסת שלום לעוזריו שיחיו.

מקור: אגרות קודש חכ"ה מכתב ט'תמא

תשובה:

מכתב מהרבי מליובאוויטש אודות העוצמה הרוחנית שמאחורי הצלחתו של צה"ל:

בנועם קבלתי סמל פקוד הצפון שהואיל מר לשלוח

...נקודה עיקרית בצבא, שאף על פי שלעיני בשר נראה שהצלחת הצבא תלוי בנשק מתוחכם ובאנשי צבא מתוחכמים בהפעלת הנשק וכו', אבל כל הבקי בעניני צבא יודע שההצלחה תלויה בעיקר בתוקפם הרוחני של אנשי הצבא והפקידות, ועד שזה פועל שמלכתחלה לא יהי' צורך בניצול הנשק, ובלשון הכתוב תפול עליהם אימתה ופחד, שלא יהינו להתגרות מלחמה.

וזהו גם כן סוד קיומו של עמנו, שאף על פי שהוא המעט מכל העמים, אבל מכיון שהוא עם הנבחר, עם הספר והרוח, וקשור ביהדותו, אין כח גשמי בעולם שיסכן נצחיותו. וזהו גם סדר תקיפותו וגבורתו של צה"ל, ומקרא מלא דבר הכתוב ״ישראל בטח בה׳ (ומובטח לו) עזרם ומגינם הוא״. ואף שכמובן צריך לעשות כל הדרוש בדרך הטבע, אבל סוף סוף תוקף הבטחון בה׳ וביחידו של עמנו, עם ה׳, הוא שעושה חיל. וזה פועל עד כדי כך, אשר, כנ״ל, תפול עליהם אימתה ופחד בגדול זרועך ידמו כאבן, ולא ירים איש את ידו ואת רגלו, כי נפל פחד היהודים עליהם - על ידי זה שהיהודים קשורים ביהדותם.

מסרו לי שכבודו עוזר לצעירי חב"ד במבצעים להרמת רוחם של אנשי צה"ל ולקרבם לתורה ולמצוותיה'. ובודאי כמו בכל ענייני טוב ימשיך בזה באופן דמוסיף והולך. וה' עוז לעמו יתן, ה' יברך את עמו בשלום.

בברכה להצלחה רבה בכל האמור,

מקור: אגרות קודש חל"ד ע' ריד-רטו

תשובה:

מכתב חיזוק והדרכה מהרבי מליובאוויטש ובו עצות לחיזוק רוחני:

קבלתי מכתבו... בו מבקש ברכה לכך שקשה לו להירדם ומפחד, ושואל מה דעתי בזה:

לדעתי עליו להסיח דעתו מזה לגמרי, וישתדל בהקדם האפשרי לבדוק את התפילין, ציצית וגם את המזוזות בדירתו, האם הן כשרות כדין,

וגם יקח על עצמו (בלי נדר) לשמור את התקנה של כבוד קדושת מורי וחמי אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, לומר בכל יום לאחר התפלה בבוקר שיעור תהלים (כפי שהתהלים מחולק לימי החודש) ובכל יום חול לפני התפילה בבוקר לתת מטבעות לצדקה,

וגם להשתדל שלא יעבור יום שלא ילמד בו לכל הפחות כמה פסוקים בחומש מפרשת השבוע, ולימוד מסויים מתורה שבעל פה שיותר נוח לו, והנני מקוה שיתייעץ עם אנ"ש [חסידי חב"ד] והם יתנו לו עצה טובה בזה.

מוכרחים לדעת בעל פה 'משהו' מתורה ולכל הפחות כמה פרקי תהלים ומשניות, וכשנדמה לו איזה פחד או מחשבה לא שמחה, יחזור אז במחשבתו פרק תהלים או משניות שיודע בעל פה, ואז בטח ירגיש טוב ויבשר לי בשורות טובות בזה.

מקור: אגרות קודש חכ"א ע' קעא

תשובה:

מכתב חיזוק מהרבי מליובאוויטש, על ההתחזקות בבטחון בבורא עולם ומנהיגו:

במענה למכתבה . . בו כותבת על דבר שדואגת וכו' ושואלת עצה בזה.

ועצה היעוצה וגם פשוטה היא ההתחזקות בבטחון בהשם יתברך בורא עולם ומנהיגו שהוא המשגיח על כל אחד ואחת בהשגחה פרטית, ובהתבוננות בדברי נעים זמירות ישראל, בשם כל אחד מבני ישראל, "ה׳ רועי לא אחסר", "השם לי לא אירא", ותלמד כמה פעמים מזמור האמור (פרק כ״ג בתהלים) עד שתדע תוכנו היטיב ומזמן לזמן תתבונן בזה, והרי ה"צורר" המוזכר במזמור זה כולל גם היצר הרע ועניניו, שהם ה"צוררים" הפנימיים של איש ואשה הישראלים.

ובפרט מובן הענין על פי המבואר בתורת החסידות איך שהשם יתברך הוא עצם הטוב ומטבע הטוב להיטיב ומשגיח על כל אחד ואחת בהשגחה פרטית.

ולגבי מה שכותבת אודות [מעשים לא טובים שעשתה ב]עבר, הרי אין לך דבר העומד בפני התשובה, אלא שגם תשובה צריכה להיות מתוך בטחון חזק בהשם יתברך ולא חס ושלום מיאוש.

מקור: אגרות קודש חכ"ב ע' פא

תשובה:

מכתב עידוד מהרבי מליובאוויטש לאדם שהיה זקוק לכך:

...בטח זוכר, ורצוני להדגיש כאן שגם יקיים, את מה שכבוד קדושת מורי וחמי אדמו״ר אמר לו וחזר ואמר, שצריך להיות תמיד בשמחה.

בטח זוכר גם את שיחתנו, שהעולם אינו הפקר חס ושלום, אלא כשם שהקדוש ברוך הוא ברא אותו, כך הוא מנהיג אותו גם כעת, בכל עת ובכל שעה, שום דבר לא נעשה ללא השגחה פרטית. זוהי אמונה פשוטה של כל בני ישראל, מאמינים בני מאמינים.

כולם גם מאמינים שהקדוש ברוך הוא - הוא תכלית הטוב, לכן בטוח, שכל מה שהוא עושה הוא לטובה.

כשזוכרים זאת, ומזמן לזמן מתבוננים בזה, יותר קל להבין הרבה התרחשויות בחיים, והדבר העיקרי הוא, שזה נותן את הבטחון האמיתי בחיי היום יום, כפי שדוד המלך אמר: "ה׳ רועי - במילא - לא אחסר . . כי אתה עמדי".

מקור: תרגום מאגרות קודש ח"ד ע' קסד

תשובה:

מכתב מהרבי מליובאוויטש ליהודי שהביע לחץ ממצב חייו באותה עת:

במענה למכתבו . . וגם הידיעה על ידי הטלפון.

הנני מתפלא עליו, שלמרות שראה בחייו הפרטיים ועל אחת כמה וכמה בחיי אחרים נפלאות השם יתברך, ופעמים אפילו כאשר לא נראתה שום עצה המצב נשתנה כל כך לטוב עד שהתפלאו והצטערו
מדוע היו קודם ב"מרה שחורה" [=בעצבות].

וידוע פתגם החכם, ש"העבר הוא מלמד העתיד", ובמילא צריכים להיות חזקים בבטחון ש"כָּל מה דְּעָבִיד רַחְמָנָא - לְטַב עָבִיד", ובמשך הזמן זוכים לדרגה גבוהה יותר, ש"גם זו לטובה" (שזה עצמו טוב ולא רק סיבה לטוב, כפי שידוע ההבדל בין הסיפור ד"כָּל מה דְּעָבִיד רַחְמָנָא - לְטַב עָבִיד" (ברכות ס, ע״ב) והסיפור של [נחום איש גם זו ואמירתו] "גם זו לטובה" (תענית כא, ע״א))...

המחכה לבשורות טובות...

מקור: תרגום מאגרות קודש ח"ט ע' עב

תשובה:

מכתב מהרבי מליובאוויטש על תחושת הבטחון האישי החזק בבורא:

...בכלל, תחושת הבטחון של אדם תלויה, בפרטים רבים, בדבר שחוץ ממנו ונעלה ממנו. במלים ברורות יותר, [התחושה נובעת] מרגש האמונה והבטחון בבורא עולם, בכלל, ובורא "עולם קטן – זה האדם" – בפרט.

לאחר הזעזועים הגדולים של דורנו, שזעזעו יסודות רוחניים מגוונים, וניתקו אנשים רבים משרשים עמוקים של מסורת משפחה ועם, השפיע הדבר על אנשים רבים, שנדמה להם שהם תלויים באויר.

כוונתי אפילו המאמינים שבהם, שאצלם נהיתה האמונה דבר שאין לו קשר עם חייהם המעשיים: חושבים על כך, אומרים "שמע ישראל" או "מודה אני", לעתים קרובות אכן גם עם פירוש המילות, ועדיין מסתובבים כל היום עם הרעיון שהם בודדים, וכל אחד מסיק מזה מסקנות לפי טבעו ותהלוכות נפשו.

כדי להחזיר אנשים אלה לאיזון, הדרך המעשית היא לחשוף בהם את מסורת המשפחה ומסורת האבות, שגם כעת טמונה אצלם בנשמה.

אז הם יווכחו שאדם אינו בודד, ויתרה מזו, שאדם אדון לגורלו רק עד גבול מסויים, והעיקר בכלל תלוי בהקדוש ברוך הוא.

במילא הוא לא צריך לשאת את הכל על כתפיו, לחוש אחריות עצומה עבור הכל, שלא לדבר על תחושת יאוש לדברים מסויימים או מצבים מסויימים.

כאשר מקשרים אנשים אלו עם רגש של אמונה ובטחון, שבלי ספק מושרש בהם עמוק, מביא להם [רגש] זה מנוחה, ומסייע להם לעבור את ה"בעל כרחך אתה חי" בבריאות, ולבצע טוב יותר את התפקיד שיש לכל אדם בחיים.

מקור: אגרות קודש ח”ד אגרת תתקעז, אגרות קודש המתורגמות ח”א עמ' 186 ואילך

תשובה:

מכתב מהרבי מליובאוויטש, על חשיבות הידיעה שהבורא דואג אישית לפרנסה של כל משפחה ומשפחה:

קבלתי מכתבו והצטערתי לקרוא בו אשר זוגתו תחיה מרגשת חלושה, ולא די בזה ומוסיף במכתבו עוד תיבת "מאוד", ובודאי יש בזה הוספה מצד המרה שחורה שלו בעצמו נוסף על המרה-שחורה והעצבים של זוגתו שתחיה,

ואם היו מתחזקים שניהם בבטחונם בהשם יתברך אשר הוא-הוא המהווה את העולם ומלואו ובמילא גם "עולמם" הם עם ילדיהם בכל עת ובכל רגע,

ומשגיח עליהם בהשגחה פרטית לבל יחסר כל המצטרך להם ולילדיהם שיחיו,

במילא אין להם להתערב בענינו של השם יתברך ולדאוג באיזה אופן ימציא להם השם יתברך את כל הצריך להם לאחר זמן, והכל גלוי וידוע לפניו,

וכבר קצב להם [הבורא את] מזונותיהם בהרחבה כפסק רבותינו ז״ל בעשרה ימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים, ובידם עוד להוסיף על זה את כל מה שיוציאו על חינוך ילדיהם בכיוון של חינוך תורני...

מקור: אגרות קודש ח"ה ע' רנז

תשובה:

מכתב מהרבי מליובאוויטש לאדם ששאל על מצב העולם, בעקבות התרחשויות עולמיות שהחרידו את לבו:

במענה למכתבו [משנת תשכ"ב (1962)] בו שואל:

...מהו עתידו של עולמנו זה שמדובר על [זה שיש] פצצות אטום, מלחמה וכדומה?

ידוע הפתגם "העבר מלמד את העתיד", וכבר היו מצבים כזה בעבר כמה וכמה פעמים,

ולדוגמא בעת מסעות הצלב, ומקודם לזה בעת מלחמת הרומיים עם כל העולם כולו, ימי הבינים המגפות המבהילות שהשמידו אז חלק גדול מכל תושבי הארץ זאת אומרת את אירופא וסמוכותיה, כן גילו אז והחלו להשתמש באבק שריפה וכלי משחית דומים, שכל זה עורר את הדאגה, שאין כל תקוה לקיום העולם,

ובכל זאת הרי חיים אנו מאות שנה מאז, ובודאי שכזה יהיה גם בנוגע למצב עכשיו,

ובפרט על פי אמונתנו, אמונה פשוטה ואמונה חיה, שהקדוש ברוך הוא יתקן עולם במלכות שדי [בגאולה השלימה] כאמור בתפלת "ועל כן נקוה".

מקור: מכתב מכ"ה תשרי תשכ"ב

תשובה:

מכתב מהרבי מליובאוויטש לנער צעיר על ההכנות הרוחניות לפסח:

נעם לי לקבל מכתבך מיום ה' ניסן.

ותקוותי אשר מתקדם אתה בלימוד וגם בהנהגה, לימוד תורתנו תורת חיים והלימוד
מביא לידי מעשה, קיום מצותיה והנהגה האמורה.

וכן בודאי למדת כבר פירוש ההגדה של פסח, וגם תשאל את הארבע קושיות של "מה נשתנה",

ועל ידי הלימוד האמור לעיל וההנהגה האמורה, תכנס בסוג של "בן חכם", לנחת רוח הוריך שיחיו וכשתרצה באמת תצליח בכל האמור.

בברכה לבשורות טובות בכל האמור ולחג שמח.

מקור: אגרות קודש חכ"ג מכתב ח'תתא

תשובה:

מכתב מהרבי מליובאוויטש ליהודי שביקר בברית המועצות, וכתב על המצב שם בתקופה הסובייטית (1958):

...ובמה שמסיים במכתבו על דבר פחד אחינו בני ישראל בארצות המועצות והספיקות בנוגע לעתידם שם, הנה אמונתי ברורה שהוספה ביהדות בארצות הברית ברוח התורה והמסורה מוכרח שתשפיע גם שם,

כי לגבי רוחניות הרי ענינים גבוליים וריחוק מקום אינם מפסיקים, ובפרט שכל ישראל קומה אחידה, וכמו שרואים בגוף גשמי שבשעה שמוסיפים חיזוק באחד מאבריו, ואין צריך לומר בכמה מהם, מוכרח שיביא חיזוק גם בשאר האברים וחיות בכל הגוף.

כמו כן כשמוסיפים חיות ביהדות ארצות הברית בעניני תורה תורת חיים ובמצותיה שכתוב בהם "וחי בהם" . . מוכרח שיביא זה חיזוק לכל אחינו בני ישראל באשר הם שם, אפילו אלה שנמצאים מאחורי מסך הברזל, ובפרט על פי מאמר חכמינו זכרונם לברכה אפילו מחיצה של ברזל אינה מפסיקה בין ישראל לאביהם שבשמים.

מקור: אגרות קודש חי"ז ע' רמט-נ

תשובה:

מכתב מהרבי מליובאוויטש, בו מדגיש שבעבודת השם יש לעמול ולהצליח:

במענה על מכתבו בו כותב שלאחר קבלת מכתבי נתעורר ועמד בהתעוררות כמה זמן בלימוד בתפלה ובהנהגה, אבל לאחר כך נחלש בזה ומאז הוא אצלו בדרך עליה וירידה ובמילא הייאוש מתגבר אצלו וכו'.

...הנה מדת הייאוש ובקשת נסים דוקא במלחמת היצר וכו' - אין זה אלא מפיתויי היצר והסתתו,

וכמו בכל תכסיסי היצר הרע, הנה הדרך היותר מעולה היא שלא להיכנס מלכתחילה בדיונים עמו אלא להתחזק בשלשת העמודים תורה, עבודה (וקיום המצות בכלל -) גמילות חסדים בשופי ובמרץ,

אז מובטחים אשר החושך מתמעט ונדחה, וחבל על הזמן שמבזבזים על הפלפול שבזה,

וכשיינצל גם כן כח השפעתו על כאלו שהם צעירים ממנו לקרב גם אותם לעבודת ה' הנה תתרבה גם אצלו הסִיַּעְתָּא דִּשְׁמַיָּא [להתמודדותו].

מקור: אגרות קודש חי"א עמ' שי

תשובה:

מכתב מהרבי מליובאוויטש ובו עצה לחסיד צעיר ששאל בנוגע לשותפות בחנות לחומרי בנין:

בנוגע לשאלתו שמציעים לו פתיחת חנות לחומרי בנין בשותפות,

...[המענה:] אם יש להם סיכויים טובים להשגת חמרים אלו (בטוחים על כל פנים במשך החדשים הקרובים) נכון להשתדל בזה.

ו[בנוגע למיקומה של ה]חנות – לאו דוקא במרכז תל אביב, אלא במקום אשר קל לבוא לשם ולהוביל משם.

והשם יתברך יזמין לו זיווגו הנכון בקרוב, וימצא פרנסתו באופן המתאים, ויזכהו גם כן לפרנסה רוחנית על ידי התעסקות המתאימה בהפצת והחזקת היהדות בכל, ומעיינות החסידות בפרט.

בברכה להסתדרות הנכונה.

מקור: מכתב מכ"ג אדר ראשון תשי"א

תשובה:

מכתב מהרבי מליובאוויטש על השאיפות של האדם מעצמו - "לשמש את קונו" בהתאם ליכולות שלו:

במענה על מכתבך מט"ו אדר, שושן פורים, בו אתה כותב אודות מצבך ברוחניות, ושואל עצות בזה וכו',

בטח נמצא אצלך ספר התניא, ותמצא שם מענה על כל שאלותיך, ובטח יש לך את התניא עם מפתח ענינים, שייקל את החיפוש.

בשאלתך, מהמסופר בספרים וגם בעל פה, אודות כאלו שבצעירותם היו עילוים וגדולים בישראל, בכלל מה התועלת בשאלת קושיות, מדוע אין דעותיהם שוות, ובפרט כמבואר בתניא ריש פרק ד' שהשגת התורה תלויה ביכולת השגתו ושורש נפשו למעלה, וכמבואר גם בפרק ל' על המשנה ו"הוי שפל רוח בפני כל האדם", שלכל אחד ישנה מעלה על הזולת, כך גם נזכר באגרת הקדש סוף סימן ז שההצלחה של אנשים מסויימים במצוה מסויימת, הרי זה: כך עלה ברצונו יתברך,

ומפליאה אותי כל העמדה שלך, שהרי תכלית האדם איננה להתעלות ולגדול מעל זולתו, אלא כהודעת המשנה, "אני נבראתי לשמש את קוני", ואם הקדוש ברוך הוא רוצה שמישהו יהיה גדול במצות הצדקה וזולתו בתורה, וכיוצא בזה, כל אחד צריך למלא את כוונת הבורא למה שהוא מתאים,

מובן מאליו שזה נאמר רק בהנוגע (אגה"ק שם) זריזות והעדפה, אבל כל היהודים מחויבים בכל תרי"ג המצוות ותלמוד תורה כנגד כולם.

מקור: תרגום אגרות קודש חט"ז ע' שלח

תשובה:

מכתב חיזוק והדרכה מהרבי מליובאוויטש לילדות בקייטנת ״גן ישראל״ בכפר חב״ד:

קבלתי מכתבן, בקשת ברכה, ואזכירן בתפילה אשר השם יתברך ימלא משאלות לבבן לטוב ולברכה.

בודאי שמעו פתגם כ"ק מורי וחמי אדמו"ר, שברכה היא, כמבואר גם כן בכמה ספרים - בדוגמת גשם, ובפרט גשם ברכה, שאז הצמיחה היא למעלה מדרך הטבע, ומגרעין אחד יצמח מאה שערים ויותר. אבל כמובן שצריך תחילה לעבוד את האדמה ולנטוע בה את הזרעים.

והנמשל מובן שמקבל הברכה צריך לעשות כל התלוי בו בחרישה ונטיעה, שה"חרישה" היא על דרך החרישה בגשמיות שפעולתה לרכך גוש אחד קשה להרבה רגבי אדמה רכים, שאז הגשם יכול לחדור בכל מקום. וכן האדם שעושה לבו רך, וכלשון הכתוב לב נשבר ונדכא, ונוטע מצוה, שאז ברכת ה׳ היא תעשיר, בפירות ובפירי פירות באין ערוך לעשיה וההשתדלות, כמוצא מציאה, וכמרומז שם בפסוק וימצא גו׳ מאה שערים, וכמבואר בפירוש רש״י שם.
ובודאי המדריכות תסבירנה האמור באריכות יותר.

ויהי רצון שתעשה כל אחת התלוי בה, ובפרט שנמצאות בארצנו הקדושה, ארץ אשר תמיד עיני ה׳ אלקיך בה מראשית השנה ועד אחרית שנה. וה׳ יברכן בהצלחה בלימודן ובהנהגתן ולהיות מקור לא אכזב של נחת אמתי יהודי וחסידותי להוריהם שיחיו.

בברכה להצלחה ולבשורות טובות.

מקור: מכתב מכ׳ אב, ה'תשל״א

תשובה:

מכתב מהרבי מליובאוויטש בכוחן של נשים יהודיות:

בזמן הזה, בין פורים לפסח צריכות נשי ישראל בפרט להתבונן בחשיבות ימים טובים אלה ומשמעותם.

גם פורים גם פסח הם ימים טובים של הצלה וגאולה, עם הבדל שהצלת פורים היתה כשהיהודים היו בגלות וגם לאחר מכן נשארו בגלות זמן מסוים, בעוד שגאולת פסח היתה מעבדות לחרות מושלמת.

אך בשני המקרים - וזאת רצוני להדגיש כאן - הגאולה באה בשל השתתפות נשי ישראל: פורים - אסתר, ופסח, אומרים חכמינו זכרונם לברכה, שבזכות נשים צדקניות בישראל הגיעה הגאולה, כי הן חיזקו את הרוח ועודדו את בעליהן, וגידלו דור יהודי צעיר ומסור, מבלי הבט על כל הקשיים וההפרעות של הגלות.

נשי ישראל צריכות לפעול בכל הכוחות להחזיק את שלשלת הזהב שהאמהות והסבתות שלהן צרפו בכל הדורות, כדי למהר בעזרתן את הגאולה השלימה על ידי משיח צדקנו במהרה בימינו.

מקור: תרגום מאגרות קודש ח"ד ע' רלח

תשובה:

מכתב מהרבי מליובאוויטש ליהודי שהתקשה לשמור על שיעור הלימוד היומי - "חת"ת", בטענה של קוצר הזמן:

...ובמה שכותב אודות קוצר הזמן [שלכן אין פנאי לשיעורי לימוד היומיים חת"ת - חומש, תהלים ותניא],

ניצול הזמן תלוי כשאר עניני האדם בהצלחה וסיוע מלמעלה,

וכנראה במוחש אשר לפעמים נקלטים הסברים וענינים הנלמדים בקל וטוב ולפעמים צריכים יגיעה רבה וריבוי זמן, וגם לאחרי זה אין ההבנה ברורה כדי צרכה, אף שהמדובר הוא באדם אחד, אלא שבזמנים שונים,

וסגולת כל מצוה (והשיעורים בכלל זה) כמאמר המשנה "מצוה גוררת מצוה", זאת אומרת שעל ידי קיומה בנקל יותר לקיים מצוה אחרת, שבזה גם כן [נכלל גם שעל ידי קיום המצוה] בנקל יותר להבין ענינים הנלמדים ובטוב, ויהי רצון שיבשר טוב בכל האמור.

מקור: אגרות קודש חי"ד ע' רפח-ט