תשובה:

מכתב מהרבי מליובאוויטש - על קדושת ארץ הקודש ועל הכוחות המיוחדים שמקבלים שם:

אני משער שמיותר להדגיש לו אודות השם של ארץ ישראל, שאין זה רק שיהודים קוראים לה כך, אלא גם בכל העולם הלא יהודי היא נקראת הארץ הקדושה, וכפי שכתוב בתורה הקדושה שזוהי ארץ אשר עיני הוי' אלקיך בה מראשית השנה ועד אחרית שנה,

כלומר, שעד כמה שיהיו קרובים אל הקדוש ברוך הוא כשנמצאים בחוץ לארץ ישראל, צריך שתהיה תחושה הרבה יותר חזקה של קירבה אל השם יתברך כשנמצאים בארץ ישראל.

ובדיוק כשם שכאשר מישהו נמצא במקום מואר באור חזק, והוא עוצם את העינים, ולא רוצה בשום אופן לפתוח אותן ולהיווכח שאכן יש אור ויטען שחשוך, ברור שזה לא משנה את העובדה שהמקום מואר מאוד,

כך גם בנוגע לארץ ישראל שאפילו כאשר עיני-הנשמה - בגלל סיבות שונות - אינן פקוחות לרווחה, אין זה משנה את האמת, שזוהי ארץ אשר עיני הוי' אלקיך בה תמיד,

במילא, כאשר זוכים להיות עוד יותר קרוב אל הקדוש ברוך הוא, בודאי שמקבלים תוספת כח בנשמה, כדי שיוכלו לקיים ולהביא את כל ההחלטות הטובות בפועל ממש בחיי היום יום, וכל הדברים הללו, שנראה שבלתי אפשרי לקיים אותם, הרי כשנמצאים בארץ ישראל, ישנה הזדמנות להיווכח שזה הרבה יותר קל מכפי שחשבו לפני כן, ולא זו בלבד שזה לא גורם נזק ח"ו, אלא אדרבה, זה אפילו עוד מסייע בכל הדברים הנצרכים.

מקור: אגרות קודש ח"ו ע' עג-ד. אגרות קודש מתורגמות ח"א ע' 322-3

תשובה:

להראות דוגמא חיה!
מכתב הדרכה מהרבי מליובאוויטש על האופן הנכון בקירוב המושפעים ליהדות:

...לשאלתו אודות לימוד מקצוע חילוני בגילוי ראש, שיש מקום לומר שעל ידי זה בקל יותר ימצא שפה משותפת.

שתי נקודות בדבר:
א) עניני שולחן ערוך אין נותנין "למסחר", מכירת עבירה קלה בשביל לרכוש מצוה גדולה (כמובן לבד מקרים מיוחדים המפורטים בשולחן ערוך בפירוש שאז אין מסחר ח"ו, אלא דין שו"ע כשאר הדינים),
ב) והוא העיקר, רואים במוחש ובפרט ביחס לנוער, שפשרה אפילו קלה, משפילה בעיניהם הערך וכל האמון בבעל הפשרה שבאם אפשרית פשרה באיזה מהם בדיני התורה והמצוה, הרי זה הוכחה שאין הענינים אמיתיים בתכלית, שהרי באמת - אין מקום לפשרות ונטיה כחוט השערה, ואם יש מקום לפשרה - הרי אין זה דרך האמת.

ואף שאמת אמר אל יברא, שהרי אין צדיק בארץ גו' ולא יחטא, ומבוארים הענינים בשיטת חב"ד שצריך להיות קירוב כל אחד מבלי יוצא מן הכלל, ובהבטחה שמצוה אחת אפילו - סוף סוף יכולה להביא לכל התרי"ג מצות ועל כל פנים לא הפסיד וכו' [וכדברי רבנו הזקן בתניא קדישא פרק ל"ב], ולכן באם אי אפשר אחרת מתחילים בדיבור על דבר מצוה אחת, אבל ביחד עם הנהגה האמורה מוכרח שלא לאמר חס ושלום שזוהי מצוה יחידה (ואודותה מדברים) וצדיק גמור המקיים אותה כי אם להדגיש, אף כי בדרכי נועם ובדרכי שלום, שזוהי רק מצוה אחת מתרי"ג אלא שמפני סיבות עדיין אינו מוכשר שידברו עמו וידרשו ממנו שאר המצות, ומתחילין בדרך מן הקל אל הכבד.

והנה כל הנ"ל - בהדרישה מהתלמידים, אבל בנוגע להמשפיע, מובן שאין כל לימוד זכות האמור, ואדרבה, כשדורש מהתלמידים ומקבלים - צריך הוא להיות דוגמא חיה לא רק למה שדורש מאתם, כי אם לכל אורח החיים אודותו מדבר, ובסגנון חכמינו ז"ל - להיות טופח על מנת להטפיח, והרי התלמידים לומדים קל וחומר, שבאם לרבו מותר לעבור על ענין פלוני, הרי להתלמיד היתר בעוד כמה ענינים וקל למבין.

אגרות קודש חכ"ב מכתב ח'תקלז

תשובה:

להתעורר בתוספת אומץ!
מכתב חיזוק מהרבי מליובאוויטש על ההתמודדות עם הנסיונות בדורנו:

במענה למכתבו... לשאלתו איזוהי הדרך להקל הנסיונות והבלבולים שבדרך החיים של בני ישראל בעולמנו זה, חיים על פי תורתנו תורת חיים ובקיום מצותיה עליהן נאמר וחי בהם.

ידועים בזה דברי רבנו הזקן בעל התניא והשלחן ערוך, אשר מזה גופא צריך להתעורר בתוספת אומץ לחיות חיים על פי הוראת אלקים חיים, מבלי להביט על נסיון קושי וסבל, והוא בהתבוננו - אשר בודאי אין הקדוש ברוך הוא בא בטרוניא עם בריותיו, ואינו מבקש אלא לפי כחן, ובאם נתוסף בנסיון בודאי ובודאי שמקודם לזה הוסיפו בכחות פנימיים של העומד בנסיון, אלא שכמו בנצחון בדברים גשמים, אם האחד הוא בכבדות, מטיל ספק בכחות שלו ובנפילת רוח, עלול שינצחוהו ויפול גם אם הוא גבור יותר מהמנגד שלו, שלכן הרי הודגש בכמה מקומות על ההכרח לעבוד את האלקים מתוך שמחה וטוב לבב ובטחון חזק בנצחון הטוב והקדוש.

ולא תמיד הוא הזמן לעשיית חשבון קר ויבש (ובפרט חשבון ע"פ הוראת נפש הבהמית)...

ברצוני להוסיף עוד נקודה, ועל פי מה שמודגש בכמה מקומות בנוגע לצבא, ששם צריכה להיות תוספת קדושה, כיון שזקוקים להכתוב אשר - ה' אלקיך מתהלך בקרב מחנך להצילך וגו' (שהוא ע"י) והי' מחנך קדוש (דברים כ"ג ט"ו), ובזה תלוי בטחון כל הקבוצה והפלוגה.

 אגרות קודש חכ"ב מכתב ח'תקמט

תשובה:

התלמידים מקללים, מה עושים?
מכתב חינוכי מהרבי מליובאוויטש למורה שביקשה עצה איך למנוע דיבורים לא טובים בין התלמידים:

...[בקשר למה] שכותבת איך אפשר למנוע הביטויים הבלתי רצויים הנשמעים בכתתה [על ידי התלמידים].

יש להסבירם - אשר כל אחד ואחת מבני ישראל, אהבת השם יתברך אליהם עוד יותר מאהבת הורים לבן יחידם אשר נולד להם לעת זקנותם, וכתורת הבעל שם טוב בזה, ועוד - אשר השם יתברך עליו נאמר, "הנוטע אזן הלא ישמע, אם יוצר עין הלא יביט", וכשמדברים טוב על בנו של המקום ברוך הוא - הרי הוא רואה מביט ומקשיב הדבור תוכנו ואופן הדבור. ומובנת הזהירות שצריכה להיות בזה - שלא לפגוע במלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא.

ומכל שכן וקל וחומר, האם היה מעיז מי שהוא לדבר לא כן על בנו של מלך בשר ודם בנוכחות המלך וכו'.

ובודאי תוכל להוסיף ביאור והדגש בהאמור, ומה שיפעול עוד יותר - באם יתלו בכותל החדר בו לומדים סיסמא שתוכנה לפי ערך - התבונן מה שאתה מדבר כי עין רואה ואוזן שומעת וכו'.

אגרות קודש ח"כ מכתב ז'תקסט

תשובה:

מכתב עידוד מהרבי מליובאוויטש לאדם שהתלונן על מצב רוחו:

...ומה שכותב במכתבו שנמצא במצב רוח ירוד ומתפלא על כך.

שני הענינים תמוהים:

מה שמתפלא על הסיבה למצב הרוח הירוד, והרי כותב רבינו הזקן שזהו מתחבולותיו של היצר הרע [להפיל את האדם בעצבות], וכותב שם באריכות, שמזה מובן שכל מי שלא הגיע למדריגת דוד המלך [שלא היה לו יצר הרע] מנסה אותו היצר גם ב"תכסיס" זה,

והתמיהה השניה היא, מה שמניח [ומאפשר] ליצר הרע שיצליח חס ושלום ב"תכסיס" זה, שלא רק שמפתהו להיות במצב רוח ירוד אלא ש[הוא] נמצא בפועל בו,

ואם לכל אחד ניתנו הכוחות שלא להתפתות ולבטל "תכסיס" זה מעיקרו על אחת כמה וכמה באלו שזיכתה אותם השגחה עליונה לעסוק במוסדות הקדושים השייכים לעדת החסידים, שנקודה הראשית בשיטת החסידות היא עבודת ה' בשמחה ובטוב לבב דווקא,

ואצפה לבשורות טובות בכל האמור ויהי רצון שיהיה זה בקרוב ממש.

אגרות קודש חי"ח מכ' ו'תרמ

תשובה:

מכתב מהרבי מליובאוויטש ליהודי שהתייעץ בעניני העסק:

בנוגע למה שכותב את הצעת השותפות עם עוד אחד שיש לו כבר עסק כזה - הדבר תלוי בתכונת הנפש ואופי של הלה, וכיון שכפי שכותב הוא כבר זמן רב בעסק, מן הסתם יודעים בזה בפרטיות.

בכללות יש לקחת בחשבון, שכאשר בא שותף מעסק מבוסס כבר, הוא מדגיש את תביעותיו וחש עצמו חזק יותר, והרי יש לזה מקום גם בשכל ויושר - לכן יש לקחת בחשבון מראש גם את זה, וגם את הצד הטוב הנוסף - שהרי התחרות נעשית יותר קטנה.

תרגום מאגרות קודש ח"כ ע' רנד

תשובה:

...ובמה שכותב אשר מרגיש הוא שינויים במצב רוחו בנוגע לעבודת השם יתברך ואהבתו.

הנה אל יפול לבו על זה חס ושלום, וכמבואר בתניא ובכמה מקומות בתורת החסידות, אשר הנ"ל בא במלחמת היצר, שלפעמים זה קם וזה נופל, ולפעמים כו' וכו',

וכמו שבכיבוש ארץ ישראל בפעם הראשונה היה הסדר מעט מעט אגרשנו, הנה כן הוא בחיי כל אחד ואחד מישראל בכבוש ארץ ישראל הרוחנית בחלקו הנופל לגורלו, שאין הכבוש נעשה בבת אחת אלא מעט מעט, ועל ידי יגיעה שדוקא באופן כזה, כהודעת רבותינו ז"ל יגעת - ומצאת.

והוא הדין לענין ההתרכזות, שכדרך בני אדם המצב הולך לטוב צעד אחר צעד ולא מן הקצה אל הקצה (לבד במקרים יוצאים מן הכלל), נכון יהיה לבו בטוח בהיוצר יחד לבם, אשר ברצונו של העובד הדבר תלוי, ואף אם לפעמים רואים נסיגה לאחור, צריכה הנסיגה לעורר כחות נוספים ואומץ נוסף, ולא חס ושלום נפילת הרוח.

וזוהי הדרך לנצחון סופי במלחמה זו.

בודאי שומר אמירת תהלים בכל יום לאחר התפלה בבוקר, וגם על דבר מנהג זה מודיע בסביבתו, ובטח ימצא גם את האותיות להסביר אשר בפרט אותם הנמצאים בצבא, שקיום צבא תלוי בקבלת עול ובמשמעת, הנה צריכים לעשות בקבלת עול במכל שכן וקל וחומר, ומה בהנוגע למפקדים, בני אדם, נזקקים להנהגה כזו, על אחת כמה וכמה ביחס למלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא.

בברכה לבשורות טובות בכל האמור לעיל בקרוב...

 אגרות קודש חי"א מכתב ג'תס

תשובה:

במענה על מכתבה, הרי כבקשתה אזכירה ואת כל אלו שכותבת אודותם על הציון הק' של כ''ק מו''ח אדמו''ר זצוקללה''ה נבג''מ זי''ע להטבת מצב הבריאות ולמצבם בכלל.

ומה שכותבת אשר הסמי מרפא שמקבלת משפיעים על בנה... שיחיה.על ידי ההנקה, הרי לפלא קצת כי במקרים כאלו מסדרים הרופאים תזונה על ידי [תחליף חלב-אם, של] בקבוק חלב וכדומה, ואפשר כשיש קשיים בדבר להשיג את זה במקומם וזו היא הסיבה, בכל אופן יש לעורר את הרופא על דבר זה.

תקותי שלעת קבלת מכתבי זה הוטב מצב בריאות כל המשפחה והיא עצמה בכלל ובהנוגע למיגרנה [-כאבי ראש חזקים] שסובלת מהם, הנה נוסף על הסמי מרפא שנתרבו בזמנים האחרונים ומהם סוגים שונים של nicotinicacid. כדאי היה שתשיג מזוזה קטנה שבדקו אותה וכשרה היא ותכרוך אותה לבד על גבי לבד איזה פעמים ותשא את המזוזה עמה (מובן בעת שמותר לשאת, מה שאין כן בשבת ברשות הרבים [שאסור לטלטל כשאין עירוב]) שבודאי ישפיע זה לטובה על בריאותה, ויצליחה השם יתברך שביחד עם בעלה יבשרו טוב תמיד כל הימים.

אגרות קודש ח"י מכתב ג'רא

תשובה:

מכתב מהרבי מליובאוויטש על חשיבות ניצול יכולת ההשפעה של כל אחד במקומו ובעבודתו בקדש:

בנוגע לשאלה שיש לה רצון להשפיע וכו' ולפי דעתה אין לה ידיעות והשכלה מספיקה כדי הצורך.

הרי אפילו אם תמצי לומר שכן הוא, הנה בדורנו זה ובפרט ובכלל בכל הדורות אף אם אין היכולת לתת את כל המאה אחוז צריך לתת את האפשרי, ולהתפלל להשם יתברך שינצל כל היכולת להוסיף כהנה וכהנה, אבל אין זה טעם להפסיק ההשפעה,

ובפרט לפי המצב בארץ הקודש ת''ו אשר גלי הכפירה המלחמה נגד המסורת הולכת וחזקה ואין רשות כלל וכלל ליסוג מן המערכה לכל מי שיש בידו לעשות מה בזה, ואם לעת עתה אין ביכולתו להיות מפקד ראשי או מפקד חשוב, עליו למלא את תפקידו המוטל עליו ככל יכולתו, וכמו במלחמה גשמית - זה עצמו מכשירו לעלות מדרגה לדרגה, וכמו שרואים במוחש והמפורסמות אין צריכים ראיה,

ואם רק תרצה לנצל את כשרונותיה וידיעותיה שיש לה עתה ככל יכולתה ובכיוון הטוב מובטחני שתראה הפירות בזמן קרוב ולא רק בהצלת וקיום נפש אחת שגם זה הוא עולם מלא אלא כמה וכמה נפשות וכו',

וכמו שכתבתי במכתבי הקודם את הכל עשה (השם יתברך) יפה בעתו ובמקומו ובסביבה שלו, וכיון שזכתה שהיא מעדת אנשי-שלומנו וחב''ד, זהו המקום בו יכולה לקבל סיפוק נפשה על ידי מילוי תפקידה המוטל עליה על ידי ההשגחה הפרטית העליונה שהביאתה למקום פלוני ובזמן פלוני ⁠ ובכל ⁠ בני אדם יודעים אשר בורא העולם הוא תכלית הטוב, שלכן פשוט אשר כשמטיל תפקיד מיוחד על האדם נותן לו קודם לזה היכולת האפשריות למלא התפקיד, והלואי שתנצל את היכולת ואפשריות שלה בכל המאה אחוז...

 אגרות קודש ח"י מכתב ג'ר

תשובה:

מכתב הדרכה מהרבי מליובאוויטש על חשיבות לימוד תורת החסידות כהכנה נחוצה לעבודת התפילה:

...ומה שמבקש עצה בהנוגע לענין התפלה - שאינו מרגיש ענינה במחשבה דבור ומעשה ואינה משפיעה עליו.

הנה אין פלא בדבר לאחר פסק המשנה אין עומדין להתפלל אלא מתוך כובד ראש, ופירש רש"י הכנעה (ושפלות), שלשון המשנה בזה הוא ציווי וגם הודעה - שאי אפשר שתהיה התפלה כדבעי אם אין הקדמת ענין ההכנעה.

וענין ההכנעה אי אפשר שיבא מצד עצמו, כיון שהאדם הוא מציאות. ונוסף על זה הרי יצרו הרע [נכנס בו מיד כשנולד וקדם ליצר הטוב, כנאמר] "אקדמיה לטעניתיה".

אבל - בראתי יצר הרע בראתי לו תורה תבלין, שהתורה מגלה תרופה גם לענין הישות והמציאות שממנה הגאוה, והוא על ידי לימוד שיכול להביא להכנעה וביחד עם זה גם לעבודה (זו תפלה) מתוך שמחה. וכמאמר רבותינו ז''ל שאין עומדים להתפלל אלא מתוך שמחה. והוא לימוד החסידות, דברי א-לקים חיים, המביא לאהבתו (שמעוררת שמחה), ויראתו (שמעוררת הכנעה ושפלות).

ומובן מעצמו שלא נצרך לעורר על זה שתפלה צריכה להיות בטהרה. ואם יתנהג בלימוד הנ''ל אליבא דנפשיה ובפרט קודם התפלה בבקר - יועיל זה לתפלה.

ומכיון שהתחלת הבקשות בהתפלה היא בקשת חכמה בינה דעת - ברכה הראשונה מברכות האמצעיות שהן בקשת צרכיו - הרי בודאי שגם לאחר התפלה ובמשך היום יהיה לו שיעור קבוע בלימוד תורת החסידות, וכמאמר רבנו הזקן שעיקר הקביעות הוא קביעות בנפש, וקבוע אינו בטל.

מובן שהנ''ל הוא הן בהנוגע לעצמו והן בנוגע לאותם שיכול להשפיע עליהם, כי הרי מי שיש בידו למחות וכו'. אלא שאחריותו גדולה יותר, כיון שמגזע חב''ד הוא ונתנו לו כחות מיוחדים לפעול בכל הנ''ל. והשם יתברך יצליחו.

אגרות קודש ח"י מכתב ג'קצז•

תשובה:

מכתב מהרבי מליובאוויטש לאנשי הצבא, עם לימוד לעבודת השם:

[ידוע] פתגם הבעל שם טוב [מייסד שיטת החסידות], שכל ענין שרואים [בעולם] - מהווה הוראה במילוי תפקיד האדם, על אחת כמה וכמה ענין תמידי (הנמשך זמן ממושך).

[כך גם הלימוד מאנשי הצבא לעבודת האדם לקונו:]

נקודת הצבא ויסוד קיומו - קבלת עול. 

[והנה בצבא הרי] אפילו בפקודה שכלית - אסור לחכות ולמלא אותה עד שיתבונן ויבינה בשכלו (ועל ידי זה יכול לסכן כל הצבא והמלחמה) - כי אם העיקר ה"נעשה" [לציית מיידית להוראת המפקד].

כך הוא גם בנוגע לחייל שהוא חכם גדול בתכסיסי מלחמה - מוכרח "נעשה" [-ציות מעשי] קודם ל"נשמע" [-הבנת והפנמת הפקודה].

כל זה הוא אפילו אם המפקד הוא בעל מום רחמנא ליצלן ומלא חסרונות וכו' ובלבד שיש לו "סמיכה" (שהועמד כמפקד) על ידי הגנרל הראשי.

וככנזכר לעיל הרי בקיום כל זה תלוי הגורל של כל המדינה.

ואם במפקד בשר ודם כך, על אחת כמה וכמה במלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא [שיש לקיים הוראות ומצוות הבורא, לציית לעשיית המצוות עוד טרם שמבינים].

מקור: אגרות קודש חכ"ד ע' רפ

תשובה:

מכתב מהרבי מליובאוויטש אדות יהודי שהתקרב לתורת החסידות, אך בחר שלא לזהות את עצמו ככזה בגלוי:

במענה על מכתבו . . בו כותב אודות המיועד להיות גיסו, ומה שאמר לו בנוגע ללימוד החסידות ועניניה שעושה ענינים אלו בהצנע וכו’.
 
והנה אף שבדורות קודמים היתה הנהגה זו ענין, ובפרט שלא יהיה "מיחזי כיוהרא" [=נראה כגאוה], הנה בתקופתנו זו רואים במוחש, אשר אף שפשוט שאין צריך להיות הענין להבליט זאת וכיוצא בזה, אבל כשמתנהגים בגלוי ב[אופן] הנ”ל - הרי זה מחזק ומקשר יותר את המתנהג לענינים אלו, בידעו שכבר נתפרסם ששייך הוא לחוג זה ולהנהגות אלו, ולא נאה להיות מתחרט לפתע פתאום וכו’.

וכיון שצריך האדם להשתדל בכל הצטדקות שלא לבוא לידי נסיון, ועל כל פנים למעטם עד כמה שאפשר, הרי גם הנהגה חסידותית בגלוי היא אחד האמצעים להחליש את הנסיון, וקל למבין.

מקור: אגרות קודש חט”ו ע’ רנד-ה

תשובה:

מכתב מענה מהרבי מליובאוויטש על שאלה בעניני שלום בית:

מאשר הנני קבלת מכתבו . . בו כותב על דבר חמיו וחמותו שיחיו והיחסים [של חוסר שלום בית] שביניהם.

בכלל ב[מקרים] כגון זה לא רגיל לענות למי ששואל בעד אחר, בהביא בחשבון רצינות ענין של שלום בית.

ואין כאן ענין של חוסר אמון וכיוצא בזה, כי אם על פי מה שנאמר "לב יודע מרת נפשו", מה שאין כן [אדם] אחר, אפילו מהקרובים ביותר, שלכן לא תמיד הוא יכול למסור המצב בפרטיות הדרושה.

בכל זאת, על פי תוכן המענה לקמן, אפשר למסור אותו גם על ידי אחר, ובפרט קרוב משפחה.

והוא אשר בכגון זה מנהג ישראל הוא לספר המצב בפרטיות לרב מורה הוראה בסביבתו, בכדי שאם ימצא לנכון יוכל לבוא בדברים עם שני הצדדים ככל הדרוש, והרב יורה להם דעת תורה.

מקור: אגרות קודש חל"א עמ' עא

תשובה:

במענה למכתבו, בו כותב אודות דברי האסטרולוגים וחזיונותיהם, ושזו אחת השאלות המציקות לו תקופה ארוכה, ולא זה לבד אלא, כאילו (בלשונו) ״סוגיה זו מעסיקה אלפי בני נוער בעולם״,

לא ידוע לי כלל שכל כך הרבה בני נוער עסוקים בחזיונות כהנ״ל, אלא שאפילו נפש אחת עולם מלא,

והמענה בזה פשוט:

ידוע הכלל (—הפסוק) "אדם לעמל יולד", ובסגנון אחר: כל אדם צריך להשתדל (לעמול) להוסיף טוב ואור וקדושה בעולם שמסביבו, וכיון שהמעשה הוא העיקר, לא די שיהיה לאדם לב טהור ומחשבות רצויות ודבורים נכונים, כי העיקר הוא שיתורגם כל זה במעשים בפועל.

לברר מהו הטוב האמתי, היינו הטוב והישר בעיני בורא העולם, הרי נתן לנו את תורתו, תורת-אמת, הנקראת תורת-חיים, כלומר הוראה בחיים, ובה הוראות בנוגע לכל אחד ואחת ובנוגע לכל ענין וענין. ובכדי להקל הבירור בזה, באו גדולי ישראל, מורי הנבוכים, וסגננו הוראות אלו בלשון קלה ומובנת לכל, עד שבסגנון הידוע - "כשולחן ערוך לפניהם", אשר כשמו כן הוא, ספר השולחן- ערוך.

ונוסף על העיקר, שבשביל יהודי, בן או בת עם הנבחר, אשר בורא העולם בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו, וקדשנו במצוותיו, זהו הטוב האמתי,

לא רק לזכות לחיי עולם בעולם הבא שכולו טוב, אלא גם בעולם הזה, בחיי היום-יום, חיים הראויים לשמם, כיון שזהו גם הדרך לקבלת ברכות ה', ופרשה מפורשת היא בתורתנו, תורת־חיים ותורת־אמת: "בחוקותי תלכו ואת מצותי תשמרו ועשיתם אותם, ונתתי גשמיכם בעתם גו׳״ - כל הברכות המפורשות בפרשה זו.

מהאמור מובן שאם באמת דואג הוא לקיום העולם היהודי, והרי כל יהודי בחזקת כשרות וכיון שכתב בזה בודאי כן הוא, תיכף ומיד יוסיף בהליכה בדרך התורה ומצותיה, וישפיע בכיוון זה בכל מקום שידו מגעת, ובפרט בחוגי הנוער העסוקים בסוגיה שלו האמורה, ובהסברה נוספת, אשר חבל על בזבוז זמנם בענין שאינו שייך להם כלל, ובפרט מאחר שהכל בחשבון, וגם ימי האדם בחשבון, הרי כל רגע שמבזבזים אותו ללא צורך, גורע מהזמן שהי׳ צריך לפעול בו להרבות טוב בעולם, והיא אבדה שאינה חוזרת.

בברכה שבהקדם יתמסר לפעילות האמורה במרץ המתאים ללא ליאות ובעקביות, וה׳ יצליחו.

מקור: מכתב מכ"ז סיון ה'תש"מ

תשובה:

...יש לעבוד את ה' באופן של "עבדו ה' בשמחה", וכמבואר ב[ספר ה]תניא בכמה מקומות,

וכשיסיתו היצר הרע איך אפשר לו להיות בשמחה בידעו מעמדו ומצבו [הרוחני הירוד] ימשיכהו לספר תניא קדישא בו מבואר בארוכה שאין לערב שמחת הנפש בעצבון הגוף (ויעוין רמב"ם סוף הל' לולב), ואיך שלכל ענין יש לו זמנו [כך שחשבון הנפש הוא רק בזמנים מסויימים],

וכשעומדים בתוקף הרצון ואוחז בעבודה מתוך שמחה - מצליחים גם בזה ובתוספת מיוחדת הסיוע מלמעלה (ע"פ המבואר בזהר הק' ח"ב קפ"ד ע"ב ד"ה חדוה דבר נש כו' עיי"ש היטב).

המחכה לבשורות טובות בכל האמור ומתוך שמחה אמיתית ופנימית.

מקור: אגרות קודש עמ' שצה-ו

תשובה:

מכתב מהרבי מליובאוויטש, על הבטחון והשמחה למעט ההעלמות וההסתרים:

מאשר הנני קבלת המכתב . . וכיון שנמצאים אנו בימים המסוגלים של חודש ניסן הוא חדש הגאולה, תקותי שיבשרוני טוב מהטבה בכל הענינים, שזהו ענין יציאת מצרים בכל יום ויום, יציאה מענינים המגבילים מצירים ומעלימים, ובזה כמובן גם עניני בריאות הגוף וכלשון הרמב"ם "היות הגוף בריא ושלם מדרכי השם הוא".

ובודאי מיותר להאריך שככל שהבטחון חזק יותר יותר מוקדם רואים זה ובמדה גדולה, וביחוד בידעי משפחת זוגתו תחיה על פי המכתבים, בטח מיותר בשבילה האריכות, לא רק בהכרח ענין הבטחון אלא שגם עבודה קלה היא לפי ערך,

שהרי המתבונן בעיניים פקוחות, רואה השגחת השם יתברך וחסד השם יתברך יום יום, - אף שבחיים נמצאים גם עניני העלמות וקישוים, שהרי חיים אנו בעולם הזה שהוא עולם גשמי וחומרי עולם תחתון במדריגה וכמבואר בארוכה ב[ספר ה]תניא ובכמה מקומות, הרי נותן בורא העולם כחות לכל אחד ואחת מבני ישראל, שלא להתרשם מזה, ובשמחה ובטוב לבב ללכת בדרכי התורה יום יום וצעד אחד צעד,

ואדרבה הבטחון והשמחה הם עצמם ממעטים ההעלמות והסתרים, ורואים במוחש שמלכתחלה לא היה בזה אלא ענין של נסיון.

בברכה לחג הפסח כשר ושמח ולבשורות טובות.

מקור: אגרות קודש חי"ז ע' כח

תשובה:

מכתב מהרבי מליובאוויטש ליהודי שהיה במצב כספי דחוק:

במענה למכתבו . . בו כותב אודות מצבו בנוגע לחובות [הכספיים] שנכנס להם בקשר עם לקיחת הדירה לפני זמן, ועומד בהתלבטות איך לצאת ממצוקה זו.

אבל מובן שהרעיון שכותב למכור דירתם עתה ולקחת דירה יותר קטנה, הנה מלבד שכפי שמזכיר גם הוא במכתבו, כרוכה בהפסדים ניכרים וכפי שהראה הנסיון על ידי זה גם לא יוצאים ממצוקת חובות, עוד והוא העיקר שלאחרי שגרים כמה זמן בדירה כמו עתה, הרי המעבר לדירה יותר קטנה, מביאה לנמיכת רוח וכו’ וכמובן מהתנועה לטוב [בנפש] בזה [-כשעוברים לדירה נאה יותר] וכמאמר רבותינו [זכרונם לברכה] "שלשה דברים מרחיבין דעתו של אדם" [ובין השלשה - "דירה נאה"].

ולכן צריך היה להשתדל להשיג הלואה לזמן ארוך יותר ובתנאי תשלומים נוחים יותר ועל ידי זה יוכל לאט לאט לצאת מן המצוקה אשר בחוץ ובענינים חיצוניים מבלי לנגוע בדירתו בפנים ובהרחבת הדעת הקשורה בזה כנ”ל.

מקור: אגרות קודש חי”ז עמ’ רמ

תשובה:

מכתב מהרבי מליובאוויטש, לתורמים שנדבו מכספם להדפסת ספר משיחותיו הקדושות של חמיו כ"ק אדמו"ר הריי"ץ:

אתם, על ידי [תרומתכם הכספית] אפשרתם הדפסת ספר השיחות הזה [של חמיו של הרבי], הפכתם ספר המכיל תורה ומדות טובות נגיש לאלפי אנשים, ואשר חלק מסויים מהם יושפע במציאת הדרך הנכונה ומענה על הבעיות שלהם בעולם הזה.

לכן, זהו ענין שמביא עמו, נוסף לקרן בעולם הבא, גם פירותיהם בעולם הזה ברוב טוב גשמי ורוחני.

...להבין את המבואר במכתב - במשל:

מלך גדול ששלט על כל העולם, יצא פעם מארמונו, פגש ילד בשם ישראל ואומר לו: אני מבקש ממך, שאתה תמצא את היהלומים המתאימים לכתר שלי, כדי שליובל ההכתרה שלי הכתר יהי' באמת יפה ומפואר. ישראל עשה זאת, זנח את משחקיו, מצא והביא את האבנים הטובות. מומחים ליטשו אותן וקבעו אותן בכתר ולהכתרה המלך נשא את הכתר, וכולם התפלאו על יופיו.

שכרו של הילד נקבע - שכאשר הוא יגדל ימנה אותו המלך לשר הנעלה ביותר, מעל כל השרים.

למחרת ישראל לא מצא את ארוחתו בזמן הרגיל והוא התחיל לבכות: אני השגתי את האבנים הטובות למלך, והוא לא מוודא שארוחתי לא תתאחר היום. אבל כאשר גדל - הבין שהשכר האמיתי הוא זה שעשו אותו משנה למלך. הנמשל ברור [בנוגע למצוות בכלל, על השכר הגדול בעולם הבא].

בהמשך לנזכר לעיל - משל על הסוג השני במצוות [כאשר מזכים את הרבים]: המלך ביקש מישראל שיעשה לו טובה אישית, ויתן לילדים שלו - של המלך - אוכל. ישראל זנח את כל הדברים הנוגעים לו וביצע את בקשת המלך.

לכן השכר, נוסף על השכר עבור מילוי בקשה של מלך מלכי המלכים, הוא גם שישראל לא יעמוד בצד רעב כאשר אחרים מקבלים את מזונם ע"י ההשתדלות שלו - של ישראל -, אלא גם הוא יושב ליד השולחן.

והנמשל שוב ברור.

מקור: תרגום מאגרות קודש ח"ב אגרת רפא

תשובה:

מכתב מהרבי מליובאוויטש ליהודי שביקש עצה לגבי הקשיים שלו בדיבור:

במענה למכתבו . . בו כותב על דבר הקשיים שיש לו בדבורו.

והנה בכלל בא זה ממצב העצבים ("נערווען") לכן כדאי שישאל דעת רופא מומחה בזה, ולמלא הוראותיו. ומהנ״ל מובן שככל שיתחזק בבטחונו בבורא עולם ומנהיגו, אשר משגיח הוא על כל אחד בהשגחה פרטית, ולכן אין מקום לדאגה והתרגשות וכו׳ שהרי ה׳ נצב עליו ושומר עליו, וה׳ הוא עצם הטוב, שמטבע הטוב להטיב, יתמעטו ההתרגשות והפחד, ועל ידי זה גם יוטב אופן דבורו.

כן מהעצות הטכניות לזה הוא גם כן, שבאם מרגיש שתיבה בה עומד [לומר], קשה עליו לבטאה, לא ירצה לכפות על עצמו לבטא אותה דוקא עתה, כי אם יתחיל מהתיבה או שתים שלפניה, או ידבר בענין אחר, וכשנשמטים מהמתיחות, אז בדרך ממילא חלה הטבה.

ובהיות אשר לכל ענין צריכים לסייעתא דשמיא, הנה ישמור על התקנה של אמירת שיעור תהלים חדשי (כמו שנחלק התהלים לימי החדש) בכל יום אחר תפלת הבקר, ובכל יום חול קודם תפלת הבקר, יפריש כמה פרוטות לצדקה, וכן יבדקו את התפילין שלו, שתהיינה כשרות כדין.

מקור: אגרות קודש חי"ח ע' צג

תשובה:

מכתב מהרבי מליובאוויטש אודות הלימוד מספירת העומר לחיי היום יום:

...אנו אוחזים הרי כעת באמצע ימי הספירה [-של ספירת העומר]. מכל דבר אפשר ללמוד הוראה בעבודת השם יתברך, ובפרט ממצוה אפשר ללמוד הרבה מאד.

הספירה גם מלמדת אותנו, בין עוד הרבה ענינים, שהזמן הנו יקר ושיש לספור ללא הרף. ואם מחסירים פעם, גורם הדבר נזק לא רק ביום החסר, אלא גם בימים ובשבועות אחר-כך.

לאידך, משום כך, כאשר אכן סופרים - גם הימים הבאים מבורכים. ואומרים 'אלקינו' - כוחנו וחיותנו, 'מלך העולם' - הוא מנהיג את העולם (במילא מובן, שהוא צריך לתת, ויתן, כל טוב לאלו שהוא מכנה 'בני בכורי ישראל').

האמור לעיל הוא בנוגע לכל אדם, ובפרט אצל כאלו אשר יש להם השפעה על רבים, שפעולותיהם משתקפות בכמה וכמה מישראל.

ובפרטי פרטיות אצל אלו שכבר הצליחו בהשפעתם על הרבים, הם ודאי צריכים לנצל כל הזדמנות ואף לחפש הזדמנויות חדשות כדי לפעול בחיזוק התורה והיהדות והפצת התורה ותורת החסידות.

וכבוד קדושת מורי וחמי אדמו״ר הכ״מ הבטיח, ש"חזקה לתעמולה שאינה חוזרת ריקם".

מקור: תרגום מאגרות קדש ח"ג ע' רפז