תשובה:
שליחות בשמחה ובטוב לבב!
מכתב חיזוק מהרבי מליובאוויטש לאישה שעסקה בעבודת השליחות של הפצת יהדות ומעיינות בעיר מסויימת:
במענה על מכתבה . . ובהקדמה, אשר ידועות התביעה וההוראות של רבותינו נשיאינו, שיהודי צריך לעשות את ענייניו בשמחה ובטוב לבב.
ולא רק שעליו לעשות זאת, אלא שהוא גם יכול לפעול כן, ולא רק שיכולים לעשות זאת מתוך קבלת עול, אלא כשתהיה התבוננות מתאימה, ניתן להבהיר זאת אפילו לנפש הבהמית, עד אשר אף השכל של הנפש הבהמית מבין זאת ומסכים לכך.
הנה לרוב פליאתי, הרי בכל מכתב שהנך כותבת, ללא הבט על כך שהוא מכיל ידיעות טובות, אחת אחרי השנייה, הרי הצד השווה בכל המכתבים הוא חוסר שביעות רצון מהימצאותך ב [מקום השליחות]... הן בגשמיות והן ברוחניות.
וככל שרק ירבו בהם הדיווחים על ההצלחה בענייני היהדות, מופיעה לצידם המסקנה שאין זה נכון, וייתכן ומוכרח להיות אחרת.
מובן, שעניין השליחות, הכוונה בכך איננה רק להביא יהדות ב[עיר פלונית]... ואין הכוונה רק את לעשות טובה ליהודי,
אלא הוא בתור עיקר הדבר - מביא טובה והצלחה למי שפועל בהם בענייניו הפרטיים כמובן.
מקור: תרגום מאגרות קודש חי"ט ע' רסה-ו