תשובה:
מכתב מהרבי מליובאוויטש על המעלה הגדולה של עם ישראל:
...ההוראה והתורה של הבעל שם טוב ורבנו הזקן היא, שכל יהודי הוא ״ארץ חפץ״, היינו ארץ שמשתוקקים אליה כי היא טומנת בחובה אוצרות שאין לשערם.
וכך גם כל יהודי, בכל זמן ובכל מקום, טמונים בו אוצרות עצומים, והוא אוצר בתוכו נקודת היהדות שלא נפגמה, העבודה מתבטאת רק בהסרת הכיסוי וגילוי אותה נקודת היהדות, שהיא מכוסה ובלתי נראית, שאז מגלים גם את האוצרות הכמוסים.
גילוי וביטוי זה של נקודת היהדות הוא מגוון: אחדים שעושים, ויכולים לעשות זאת בעצמם; ואחרים נזקקים לסיוע מבחוץ, אבל זה ודאי שכאשר חורשים כראוי וזורעים אחר כך - נותן השם יתברך גשמי ברכה, ועד כדי כך, שמגרעין אחד יכול לצמוח עץ שלם הנותן פירות טובים.
ואין יוצא מן הכלל בזה: גם אלו שעד היום לא היתה להם הצלחה בכך, כאשר ימצאו אלו שיחרשו במלוא המידה ויזרעו במלוא המידה, ודאי תבוא עת הצמיחה וצאת הפירות המיוחלים.
מקור: תרגום מאגרות קודש ח"י ע' רלב