חיפוש מהיר באגרות קודש – גלו את תורתו של הרבי מליובאוויטש לפי נושאים

תשובה:

מכתב מהרבי מליובאוויטש - על קדושת ארץ הקודש ועל הכוחות המיוחדים שמקבלים שם:

אני משער שמיותר להדגיש לו אודות השם של ארץ ישראל, שאין זה רק שיהודים קוראים לה כך, אלא גם בכל העולם הלא יהודי היא נקראת הארץ הקדושה, וכפי שכתוב בתורה הקדושה שזוהי ארץ אשר עיני הוי' אלקיך בה מראשית השנה ועד אחרית שנה,

כלומר, שעד כמה שיהיו קרובים אל הקדוש ברוך הוא כשנמצאים בחוץ לארץ ישראל, צריך שתהיה תחושה הרבה יותר חזקה של קירבה אל השם יתברך כשנמצאים בארץ ישראל.

ובדיוק כשם שכאשר מישהו נמצא במקום מואר באור חזק, והוא עוצם את העינים, ולא רוצה בשום אופן לפתוח אותן ולהיווכח שאכן יש אור ויטען שחשוך, ברור שזה לא משנה את העובדה שהמקום מואר מאוד,

כך גם בנוגע לארץ ישראל שאפילו כאשר עיני-הנשמה - בגלל סיבות שונות - אינן פקוחות לרווחה, אין זה משנה את האמת, שזוהי ארץ אשר עיני הוי' אלקיך בה תמיד,

במילא, כאשר זוכים להיות עוד יותר קרוב אל הקדוש ברוך הוא, בודאי שמקבלים תוספת כח בנשמה, כדי שיוכלו לקיים ולהביא את כל ההחלטות הטובות בפועל ממש בחיי היום יום, וכל הדברים הללו, שנראה שבלתי אפשרי לקיים אותם, הרי כשנמצאים בארץ ישראל, ישנה הזדמנות להיווכח שזה הרבה יותר קל מכפי שחשבו לפני כן, ולא זו בלבד שזה לא גורם נזק ח"ו, אלא אדרבה, זה אפילו עוד מסייע בכל הדברים הנצרכים.

מקור: אגרות קודש ח"ו ע' עג-ד. אגרות קודש מתורגמות ח"א ע' 322-3

תשובה:

להראות דוגמא חיה!
מכתב הדרכה מהרבי מליובאוויטש על האופן הנכון בקירוב המושפעים ליהדות:

...לשאלתו אודות לימוד מקצוע חילוני בגילוי ראש, שיש מקום לומר שעל ידי זה בקל יותר ימצא שפה משותפת.

שתי נקודות בדבר:
א) עניני שולחן ערוך אין נותנין "למסחר", מכירת עבירה קלה בשביל לרכוש מצוה גדולה (כמובן לבד מקרים מיוחדים המפורטים בשולחן ערוך בפירוש שאז אין מסחר ח"ו, אלא דין שו"ע כשאר הדינים),
ב) והוא העיקר, רואים במוחש ובפרט ביחס לנוער, שפשרה אפילו קלה, משפילה בעיניהם הערך וכל האמון בבעל הפשרה שבאם אפשרית פשרה באיזה מהם בדיני התורה והמצוה, הרי זה הוכחה שאין הענינים אמיתיים בתכלית, שהרי באמת - אין מקום לפשרות ונטיה כחוט השערה, ואם יש מקום לפשרה - הרי אין זה דרך האמת.

ואף שאמת אמר אל יברא, שהרי אין צדיק בארץ גו' ולא יחטא, ומבוארים הענינים בשיטת חב"ד שצריך להיות קירוב כל אחד מבלי יוצא מן הכלל, ובהבטחה שמצוה אחת אפילו - סוף סוף יכולה להביא לכל התרי"ג מצות ועל כל פנים לא הפסיד וכו' [וכדברי רבנו הזקן בתניא קדישא פרק ל"ב], ולכן באם אי אפשר אחרת מתחילים בדיבור על דבר מצוה אחת, אבל ביחד עם הנהגה האמורה מוכרח שלא לאמר חס ושלום שזוהי מצוה יחידה (ואודותה מדברים) וצדיק גמור המקיים אותה כי אם להדגיש, אף כי בדרכי נועם ובדרכי שלום, שזוהי רק מצוה אחת מתרי"ג אלא שמפני סיבות עדיין אינו מוכשר שידברו עמו וידרשו ממנו שאר המצות, ומתחילין בדרך מן הקל אל הכבד.

והנה כל הנ"ל - בהדרישה מהתלמידים, אבל בנוגע להמשפיע, מובן שאין כל לימוד זכות האמור, ואדרבה, כשדורש מהתלמידים ומקבלים - צריך הוא להיות דוגמא חיה לא רק למה שדורש מאתם, כי אם לכל אורח החיים אודותו מדבר, ובסגנון חכמינו ז"ל - להיות טופח על מנת להטפיח, והרי התלמידים לומדים קל וחומר, שבאם לרבו מותר לעבור על ענין פלוני, הרי להתלמיד היתר בעוד כמה ענינים וקל למבין.

אגרות קודש חכ"ב מכתב ח'תקלז

תשובה:

להתעורר בתוספת אומץ!
מכתב חיזוק מהרבי מליובאוויטש על ההתמודדות עם הנסיונות בדורנו:

במענה למכתבו... לשאלתו איזוהי הדרך להקל הנסיונות והבלבולים שבדרך החיים של בני ישראל בעולמנו זה, חיים על פי תורתנו תורת חיים ובקיום מצותיה עליהן נאמר וחי בהם.

ידועים בזה דברי רבנו הזקן בעל התניא והשלחן ערוך, אשר מזה גופא צריך להתעורר בתוספת אומץ לחיות חיים על פי הוראת אלקים חיים, מבלי להביט על נסיון קושי וסבל, והוא בהתבוננו - אשר בודאי אין הקדוש ברוך הוא בא בטרוניא עם בריותיו, ואינו מבקש אלא לפי כחן, ובאם נתוסף בנסיון בודאי ובודאי שמקודם לזה הוסיפו בכחות פנימיים של העומד בנסיון, אלא שכמו בנצחון בדברים גשמים, אם האחד הוא בכבדות, מטיל ספק בכחות שלו ובנפילת רוח, עלול שינצחוהו ויפול גם אם הוא גבור יותר מהמנגד שלו, שלכן הרי הודגש בכמה מקומות על ההכרח לעבוד את האלקים מתוך שמחה וטוב לבב ובטחון חזק בנצחון הטוב והקדוש.

ולא תמיד הוא הזמן לעשיית חשבון קר ויבש (ובפרט חשבון ע"פ הוראת נפש הבהמית)...

ברצוני להוסיף עוד נקודה, ועל פי מה שמודגש בכמה מקומות בנוגע לצבא, ששם צריכה להיות תוספת קדושה, כיון שזקוקים להכתוב אשר - ה' אלקיך מתהלך בקרב מחנך להצילך וגו' (שהוא ע"י) והי' מחנך קדוש (דברים כ"ג ט"ו), ובזה תלוי בטחון כל הקבוצה והפלוגה.

 אגרות קודש חכ"ב מכתב ח'תקמט

תשובה:

התלמידים מקללים, מה עושים?
מכתב חינוכי מהרבי מליובאוויטש למורה שביקשה עצה איך למנוע דיבורים לא טובים בין התלמידים:

...[בקשר למה] שכותבת איך אפשר למנוע הביטויים הבלתי רצויים הנשמעים בכתתה [על ידי התלמידים].

יש להסבירם - אשר כל אחד ואחת מבני ישראל, אהבת השם יתברך אליהם עוד יותר מאהבת הורים לבן יחידם אשר נולד להם לעת זקנותם, וכתורת הבעל שם טוב בזה, ועוד - אשר השם יתברך עליו נאמר, "הנוטע אזן הלא ישמע, אם יוצר עין הלא יביט", וכשמדברים טוב על בנו של המקום ברוך הוא - הרי הוא רואה מביט ומקשיב הדבור תוכנו ואופן הדבור. ומובנת הזהירות שצריכה להיות בזה - שלא לפגוע במלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא.

ומכל שכן וקל וחומר, האם היה מעיז מי שהוא לדבר לא כן על בנו של מלך בשר ודם בנוכחות המלך וכו'.

ובודאי תוכל להוסיף ביאור והדגש בהאמור, ומה שיפעול עוד יותר - באם יתלו בכותל החדר בו לומדים סיסמא שתוכנה לפי ערך - התבונן מה שאתה מדבר כי עין רואה ואוזן שומעת וכו'.

אגרות קודש ח"כ מכתב ז'תקסט

תשובה:

מכתב עידוד מהרבי מליובאוויטש לאדם שהתלונן על מצב רוחו:

...ומה שכותב במכתבו שנמצא במצב רוח ירוד ומתפלא על כך.

שני הענינים תמוהים:

מה שמתפלא על הסיבה למצב הרוח הירוד, והרי כותב רבינו הזקן שזהו מתחבולותיו של היצר הרע [להפיל את האדם בעצבות], וכותב שם באריכות, שמזה מובן שכל מי שלא הגיע למדריגת דוד המלך [שלא היה לו יצר הרע] מנסה אותו היצר גם ב"תכסיס" זה,

והתמיהה השניה היא, מה שמניח [ומאפשר] ליצר הרע שיצליח חס ושלום ב"תכסיס" זה, שלא רק שמפתהו להיות במצב רוח ירוד אלא ש[הוא] נמצא בפועל בו,

ואם לכל אחד ניתנו הכוחות שלא להתפתות ולבטל "תכסיס" זה מעיקרו על אחת כמה וכמה באלו שזיכתה אותם השגחה עליונה לעסוק במוסדות הקדושים השייכים לעדת החסידים, שנקודה הראשית בשיטת החסידות היא עבודת ה' בשמחה ובטוב לבב דווקא,

ואצפה לבשורות טובות בכל האמור ויהי רצון שיהיה זה בקרוב ממש.

אגרות קודש חי"ח מכ' ו'תרמ

תשובה:

מכתב מהרבי מליובאוויטש ליהודי שהתייעץ בעניני העסק:

בנוגע למה שכותב את הצעת השותפות עם עוד אחד שיש לו כבר עסק כזה - הדבר תלוי בתכונת הנפש ואופי של הלה, וכיון שכפי שכותב הוא כבר זמן רב בעסק, מן הסתם יודעים בזה בפרטיות.

בכללות יש לקחת בחשבון, שכאשר בא שותף מעסק מבוסס כבר, הוא מדגיש את תביעותיו וחש עצמו חזק יותר, והרי יש לזה מקום גם בשכל ויושר - לכן יש לקחת בחשבון מראש גם את זה, וגם את הצד הטוב הנוסף - שהרי התחרות נעשית יותר קטנה.

תרגום מאגרות קודש ח"כ ע' רנד

תשובה:

...ובמה שכותב אשר מרגיש הוא שינויים במצב רוחו בנוגע לעבודת השם יתברך ואהבתו.

הנה אל יפול לבו על זה חס ושלום, וכמבואר בתניא ובכמה מקומות בתורת החסידות, אשר הנ"ל בא במלחמת היצר, שלפעמים זה קם וזה נופל, ולפעמים כו' וכו',

וכמו שבכיבוש ארץ ישראל בפעם הראשונה היה הסדר מעט מעט אגרשנו, הנה כן הוא בחיי כל אחד ואחד מישראל בכבוש ארץ ישראל הרוחנית בחלקו הנופל לגורלו, שאין הכבוש נעשה בבת אחת אלא מעט מעט, ועל ידי יגיעה שדוקא באופן כזה, כהודעת רבותינו ז"ל יגעת - ומצאת.

והוא הדין לענין ההתרכזות, שכדרך בני אדם המצב הולך לטוב צעד אחר צעד ולא מן הקצה אל הקצה (לבד במקרים יוצאים מן הכלל), נכון יהיה לבו בטוח בהיוצר יחד לבם, אשר ברצונו של העובד הדבר תלוי, ואף אם לפעמים רואים נסיגה לאחור, צריכה הנסיגה לעורר כחות נוספים ואומץ נוסף, ולא חס ושלום נפילת הרוח.

וזוהי הדרך לנצחון סופי במלחמה זו.

בודאי שומר אמירת תהלים בכל יום לאחר התפלה בבוקר, וגם על דבר מנהג זה מודיע בסביבתו, ובטח ימצא גם את האותיות להסביר אשר בפרט אותם הנמצאים בצבא, שקיום צבא תלוי בקבלת עול ובמשמעת, הנה צריכים לעשות בקבלת עול במכל שכן וקל וחומר, ומה בהנוגע למפקדים, בני אדם, נזקקים להנהגה כזו, על אחת כמה וכמה ביחס למלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא.

בברכה לבשורות טובות בכל האמור לעיל בקרוב...

 אגרות קודש חי"א מכתב ג'תס

תשובה:

במענה על מכתבה, הרי כבקשתה אזכירה ואת כל אלו שכותבת אודותם על הציון הק' של כ''ק מו''ח אדמו''ר זצוקללה''ה נבג''מ זי''ע להטבת מצב הבריאות ולמצבם בכלל.

ומה שכותבת אשר הסמי מרפא שמקבלת משפיעים על בנה... שיחיה.על ידי ההנקה, הרי לפלא קצת כי במקרים כאלו מסדרים הרופאים תזונה על ידי [תחליף חלב-אם, של] בקבוק חלב וכדומה, ואפשר כשיש קשיים בדבר להשיג את זה במקומם וזו היא הסיבה, בכל אופן יש לעורר את הרופא על דבר זה.

תקותי שלעת קבלת מכתבי זה הוטב מצב בריאות כל המשפחה והיא עצמה בכלל ובהנוגע למיגרנה [-כאבי ראש חזקים] שסובלת מהם, הנה נוסף על הסמי מרפא שנתרבו בזמנים האחרונים ומהם סוגים שונים של nicotinicacid. כדאי היה שתשיג מזוזה קטנה שבדקו אותה וכשרה היא ותכרוך אותה לבד על גבי לבד איזה פעמים ותשא את המזוזה עמה (מובן בעת שמותר לשאת, מה שאין כן בשבת ברשות הרבים [שאסור לטלטל כשאין עירוב]) שבודאי ישפיע זה לטובה על בריאותה, ויצליחה השם יתברך שביחד עם בעלה יבשרו טוב תמיד כל הימים.

אגרות קודש ח"י מכתב ג'רא

תשובה:

מכתב מהרבי מליובאוויטש על חשיבות ניצול יכולת ההשפעה של כל אחד במקומו ובעבודתו בקדש:

בנוגע לשאלה שיש לה רצון להשפיע וכו' ולפי דעתה אין לה ידיעות והשכלה מספיקה כדי הצורך.

הרי אפילו אם תמצי לומר שכן הוא, הנה בדורנו זה ובפרט ובכלל בכל הדורות אף אם אין היכולת לתת את כל המאה אחוז צריך לתת את האפשרי, ולהתפלל להשם יתברך שינצל כל היכולת להוסיף כהנה וכהנה, אבל אין זה טעם להפסיק ההשפעה,

ובפרט לפי המצב בארץ הקודש ת''ו אשר גלי הכפירה המלחמה נגד המסורת הולכת וחזקה ואין רשות כלל וכלל ליסוג מן המערכה לכל מי שיש בידו לעשות מה בזה, ואם לעת עתה אין ביכולתו להיות מפקד ראשי או מפקד חשוב, עליו למלא את תפקידו המוטל עליו ככל יכולתו, וכמו במלחמה גשמית - זה עצמו מכשירו לעלות מדרגה לדרגה, וכמו שרואים במוחש והמפורסמות אין צריכים ראיה,

ואם רק תרצה לנצל את כשרונותיה וידיעותיה שיש לה עתה ככל יכולתה ובכיוון הטוב מובטחני שתראה הפירות בזמן קרוב ולא רק בהצלת וקיום נפש אחת שגם זה הוא עולם מלא אלא כמה וכמה נפשות וכו',

וכמו שכתבתי במכתבי הקודם את הכל עשה (השם יתברך) יפה בעתו ובמקומו ובסביבה שלו, וכיון שזכתה שהיא מעדת אנשי-שלומנו וחב''ד, זהו המקום בו יכולה לקבל סיפוק נפשה על ידי מילוי תפקידה המוטל עליה על ידי ההשגחה הפרטית העליונה שהביאתה למקום פלוני ובזמן פלוני ⁠ ובכל ⁠ בני אדם יודעים אשר בורא העולם הוא תכלית הטוב, שלכן פשוט אשר כשמטיל תפקיד מיוחד על האדם נותן לו קודם לזה היכולת האפשריות למלא התפקיד, והלואי שתנצל את היכולת ואפשריות שלה בכל המאה אחוז...

 אגרות קודש ח"י מכתב ג'ר

תשובה:

מכתב הדרכה מהרבי מליובאוויטש על חשיבות לימוד תורת החסידות כהכנה נחוצה לעבודת התפילה:

...ומה שמבקש עצה בהנוגע לענין התפלה - שאינו מרגיש ענינה במחשבה דבור ומעשה ואינה משפיעה עליו.

הנה אין פלא בדבר לאחר פסק המשנה אין עומדין להתפלל אלא מתוך כובד ראש, ופירש רש"י הכנעה (ושפלות), שלשון המשנה בזה הוא ציווי וגם הודעה - שאי אפשר שתהיה התפלה כדבעי אם אין הקדמת ענין ההכנעה.

וענין ההכנעה אי אפשר שיבא מצד עצמו, כיון שהאדם הוא מציאות. ונוסף על זה הרי יצרו הרע [נכנס בו מיד כשנולד וקדם ליצר הטוב, כנאמר] "אקדמיה לטעניתיה".

אבל - בראתי יצר הרע בראתי לו תורה תבלין, שהתורה מגלה תרופה גם לענין הישות והמציאות שממנה הגאוה, והוא על ידי לימוד שיכול להביא להכנעה וביחד עם זה גם לעבודה (זו תפלה) מתוך שמחה. וכמאמר רבותינו ז''ל שאין עומדים להתפלל אלא מתוך שמחה. והוא לימוד החסידות, דברי א-לקים חיים, המביא לאהבתו (שמעוררת שמחה), ויראתו (שמעוררת הכנעה ושפלות).

ומובן מעצמו שלא נצרך לעורר על זה שתפלה צריכה להיות בטהרה. ואם יתנהג בלימוד הנ''ל אליבא דנפשיה ובפרט קודם התפלה בבקר - יועיל זה לתפלה.

ומכיון שהתחלת הבקשות בהתפלה היא בקשת חכמה בינה דעת - ברכה הראשונה מברכות האמצעיות שהן בקשת צרכיו - הרי בודאי שגם לאחר התפלה ובמשך היום יהיה לו שיעור קבוע בלימוד תורת החסידות, וכמאמר רבנו הזקן שעיקר הקביעות הוא קביעות בנפש, וקבוע אינו בטל.

מובן שהנ''ל הוא הן בהנוגע לעצמו והן בנוגע לאותם שיכול להשפיע עליהם, כי הרי מי שיש בידו למחות וכו'. אלא שאחריותו גדולה יותר, כיון שמגזע חב''ד הוא ונתנו לו כחות מיוחדים לפעול בכל הנ''ל. והשם יתברך יצליחו.

אגרות קודש ח"י מכתב ג'קצז•