חיפוש מהיר באגרות קודש – גלו את תורתו של הרבי מליובאוויטש לפי נושאים

תשובה:

מה שכותב שאין יכולת לפעול מאומה בשום ענין, ח"ו לומר כן, כי התורה היא נצחית, וניתנה ביחוד לכל ואחד ואחד מישראל, וכידוע שזהו אחד הטעמים שבעשרת הדברות, וביחוד דבור הראשון והשני שכל התורה כלולה בהם נאמרו בלשון יחיד, ומזה מובן שגם עליו הזכות להתעסק בהפצת המעיינות חוצה שהם תורת החסידות הדרכותי' ומנהגי'. ואף שמובן שאופני ההפצה תלוים בזמן ובמקום, אבל בכל זמן ומקום ישנה היכולת והאפשריות להפצה, ואמרו רז"ל, יגעת ומצאת, ומדתו של הקב"ה מדה כנגד מדה, שכשמוסיפין בבריאות הרוחנית של הסביבה, מוסיף השי"ת כמה פעמים ככה בבריאות הרוחנית וגם הגשמית של האדם המתעסק בזה, והשי"ת יאריך ימיו ושנותיו ויחזק ויוסיף בהאור אשר בחלקו בעולם מתוך הרחבת הדעת.

אגרות קודש כרך יב ג'תתקא

תשובה:

במענה על מכתבו מח' אד"ר בו שואל חוות דעתי אשר כיון שבשום אופן אינו יכול להכניס דעתו בלימוד תורת הנגלה ותורת החסידות מפני סיבות שונות. הנה באיזה אופן עליו להסתדר עתה.

הנה א) איני מבין מה שכותב שאינו יכול בשום אופן שהוא היפך מרז"ל לא יגעת ומצאת אל תאמין יגעת ולא מצאת אל תאמין, ואפשר כוונתו שאינו רוצה, ב) בכל אופן עליו להתייעץ בזה עם המשפיע שלו על אתר שהוא נמצא אתו ויפרש לפניו את שיחתו והשי"ת יצליחו לסדר עצמו באופן המתאים לפניו בגשמיות וברוחניות גם יחד.

אגרות קודש > כרך ח > ב'תעד

תשובה:

מה שכותב אודות לימודו בתורת החסידות שלא מצא זמן על זה כיון שיש לו כמה ספרים ורוצה ללמדם, פלא ותמי' גדולה כי הרי ידוע בזהר הק' בכמה מקומות אשר פנימיות התורה, שתורת החסידות בכללה היא נשמתא של נגלה דתורה הנקראת גופי תורה, ובמילא המענה שאין לו זמן בשביל הנשמה והחיות כי רוצה להרבות בהגוף, מובן שאינה מתקבלת כלל וכלל...

אגרות קודש כרך י ג'שכד

תשובה:

מובן מעצמו, שהוספה והידור בלימוד התורה והמצוות מוסיפים בברכת השם בכל המצטרך, וכמה שלא תהי' טובה ההנהגה בתורה ומצוות, תמיד אפשר להוסיף, שהרי הם ניתנו מהשי"ת שהוא בלתי מוגבל.

אגרות קודש כרך כח י'תקסט

תשובה:

תקותי שבמסגרת פעולות צעירי אגו"ח - מנצל השפעתו על חבריו שלעת עתה נשארו עדיין בצה"ל, השפעה לקשרם יותר לעניני יהדות בכלל (שעיקרה מצות מעשיות כמובן ופשוט) ולעניני חסידות ביחוד, וכמו שכתבתי כבר לאחד, הנה כל אלו שהיו בצה"ל עליהם הזכות והחובה בזה ביותר וביותר ומכמה טעמים מובנים, והעיקר שבידם להשפיע יותר מאשר אלו שלא היו מעולם במסגרת זו

אגרות קודש כרך טז ה'תתכג

תשובה:

וכבר מלתי אמורה לכמה מאברכים הנמצאים במצב כמו הוא אשר אם כל אחד ואחד מישראל צריך, כסגנון המשנה, לקבל עליו עול מלכות שמים ועול מצות (ברכות פ"ב) על אחת כמה וכמה אלו הנמצאים בצבא, אשר בציווי מיוחד נצטוו, והי' מחנך קדוש, ולא עוד אלא שהנהגתו בזה משפיע על בטחון כל הצבא, וכסדר הפסוקים, ה' אלקיך מתהלך בקרב מחנך להצילך וגו' והי' מחנך קדוש ולא יראה בך וגו' ושב מאחריך ח"ו, וכיון שע"פ כתבו למד בעבר בישיבות, בודאי ימצא אותיות מאירות איך להסביר לחבריו את כל האמור.

ויהי רצון שיהיו דבריו יוצאין מן הלב ונכנסים ללב השומעים ובאופן שיביא לידי מעשה בפועל, קיום מצות מעשיות בחיי היום יומים.

ובזה נכלל גם המענה לשאלתו מהי העצה לדכאון נפשו ולטהרת הנשמה - כי מילוי תפקיד הכי חשוב ונעלה האמור, הרי זה ספוק נפשי הכי שלם אושר נפשי ומטהר הנשמה ומעלה אותה לדרגא עליונה יותר.

בברכה לבשו"ט בכל האמור,

אגרות קודש כרך יח ו'תקע

תשובה:

בשאלתו בעניני שידוך, איך לגשת לזה, לדעת שזהו הזיווג.

ידוע הוראת תורתנו הק' גם בזה, שעל האדם להתעסק בדרך הטבע (ומובן באופן דצניעות ע"פ שולחן ערוך) בחיפוש שידוך, ובורא עולם המשגיח על כאו"א בהשגחה פרטית, ינחה אותו למצוא זיווגו הטוב לפניו.

אגרות קודש כרך טז ו'קא

תשובה:

הנוגע למצבו בקיום המצות, אשר נדמה לו שרוצה לעשות תשובה, ולא עוזר.

והנה ידוע פסק תורתנו תורת חיים, אין לך דבר העומד בפני התשובה, ובודאי מה שנדמה לו הנ"ל, זהו מפיתויו של היצר הרע הרוצה להשפיע עליו נמיכת רוח ויאוש ח"ו כמו שכותב, וילמוד בספר תניא קדישא במקומות המבארים איך שמופרכת העצבות, כן אשר לא יפול לב אדם עליו באם רואה שנמצא במלחמה עם היצר, ויעין במפתח הענינים אשר בסוף תניא הוצאת קה"ת.

אגרות קודש כרך טז ו'קא

תשובה:

תקותי שלא רק מהדר בעצמו בקיום המצות אלא שגם על חבריו משפיע בזה, ודלא כהטועים טעות מבהילה אשר כשנמצאים בצבא, אי אפשר ח"ו לקיים התורה והמצוה, והרי גם זה מתחבולות היצר הרע הרוצה לצוד את האדם ברשתו, ומקרא מלא דבר הכתוב, שאדרבה - על האדם הנמצא בצבא להוסיף בעניני תורה ומצות, ובזה תלוי' הצלחת היחיד ולא עוד אלא שבזה תלוי גם הצלחת הרבים וכללות הצבא, וכמה שנאמר כי ה' אלקיך מתהלך בקרב מחנך להצילך ולתת אויבך לפניך והי' מחנך קדוש, ולא יראה בך ערות דבר ושב מאחריך (דברים כג, טו) שמזה מובן שיכולה להיות ההצלה ונתינת האויב דוקא כאשר ה' אלקיך מתהלך בקרב מחנך ובאם לאו ה"ז גורם שיהי' ח"ו ושב מאחריך, שמביא לתוצאות הפכית ח"ו, ואם פוגש איזה קישוים בעניני תורה ומצות, תקותי חזקה שכאשר יפנה להרב הצבאי, בודאי יסודר הדבר, ובפרט שכאמור זה נוגע לכל הצבא, ואין לך דבר העומד בפני הרצון.

בברכה לבשו"ט.

אגרות קודש כרך טז ו'קא

תשובה:

במענה למכתב מכ"ז אדר כתוב עבורו, ותוכנו שנמצא הוא בסביבה של חפשים וחושש הוא להרושם שתעשה סביבה זו עליו בהנוגע לקיום התורה והמצוה וכו'.

והנה מובן אשר אדרבה כיון שנמצא הוא בצבא, על תוספת זהירות בעניני התורה והמצוה בכלל ובעניני קדושה ביחוד נצטוו כל אלה שבמצב זה, ולא עוד אלא שבהנהגתם הטובה מתאים להאמור תלוי לא רק גורלם אלא גורל כל הצבא, וכמ"ש והי' מחנך קדוש ולא יראה בך ערות דבר, - (כי באם לאו, הרי אז, ח"ו) - ושב מאחריך (דברים כ"ג טו) ועיין שם במפרשי התורה, וכיון שהקב"ה דורש את זה מאתם, בודאי שאפשר הדבר לקיים ציוויו.

ומהנכון שיתקשר עם צעירי אגודת חב"ד מאלו שהיו בצבא והם יורוהו איך להוסיף בקיום התורה והמצוה, ואין לך דבר העומד בפני הרצון.

בודאי יודע מהתקנה לאמר השיעור תהלים חדשי - כפי שנחלק התהלים לימי החדש - בכל יום אחר תפילת הבקר, וכן אשר בכל יום חול קודם התפילה יפריש איזה פרוטות לצדקה.

אגרות קודש  כרך יז  ו'קנד