חיפוש מהיר באגרות קודש – גלו את תורתו של הרבי מליובאוויטש לפי נושאים

תשובה:

בעתו קבלתי שני מכתביו, ובהם כותב ג"כ על דבר מצב בריאותו, וכנראה מהם שמצב רוחו אינו כדבעי, נכון יהי' לבו בטוח בהשי"ת הרופא כל בשר ומפליא לעשות אשר ישלח דברו וירפאו, ואף שנוסף על זה הנה צריך לעשות כלים בדרך הטבע, היינו לשמור הוראות הרופאים, יש להבדיל בין שני הדברים, שבעניני רפואה צריך הוא להעסיק רק את כח המעשה שלו, משא"כ כח המחשבה וההרהור, כיון שאינו רופא, ויש לו חלק בלימוד התורה, צריך הוא להשתמש בכחות אלו רק בעניני תורה ומצות, והשקלא וטריא ופלפול בעניני הרפואה אין זה שייך אליו, ובמילא חבל על הזמן שנותן על זה וכיון שמיותר הוא כח שכלו במקצוע חכמת הרפואה, הרי בטח ניתן לו הכח להשתמש בו במקצוע אחר (שלדעתי הוא עסק בתורה וכו') וא"כ חסר הוא שם והעולה היא בשתים, חסרון במקום אחד ומיותר במקום השני, ובהתבוננות אפילו לשעה קלה בכל זה, הנה ישמח לבו אשר זכהו השי"ת שיוכל לעסוק בתורה ויוסיף אומץ בזה, ויאיר את הד' אמות שלו וע"ד פסק רז"ל אשר כל העיר היא כד' אמות שלו, ויאירם בנר מצוה ותורה אור ומאור שבתורה זוהי תורת החסידות.

בברכה לבריאות הנכונה לו, לזוגתו וב"ב שיחיו ולקבלת התורה בשמחה ובפנימיות.

אגרות קודש, כרך ו, א'תריט

תשובה:

בהתבוננות אשר.. משגיח הוא יתברך על כל אחד ואחת, ובחיי היום יומים, אפילו בפרטים אלו הנקראים בלשון העולם אפורים וקטנטנים, הרי אין כל יסוד לאיזה דאגה שתהי', ובדוגמת דבר התינוק הנמצא על יד אביו, אף שבהנוגע לתינוק, האב הוא כל יכול רק בדמיונו, ולא כן הוא בהנמשל, אשר האב, הוא אבינו שבשמים, הוא כל יכול בפועל וכמובן.

אג"ק חי"א ע' ע

תשובה:

בשאלתו מה יענה כשאומרים לו שהמדע כביכול, יש לו הוכחות שהעולם קיים יותר מה'תשט"ו שנה [=גיל העולם באותה השנה על פיה תורה], ואם יש לתרץ זה במרז"ל הידוע שהקב"ה הי' בונה עולמות ומחריבן. - פירוש מרז"ל זה אינו כן, כי הכוונה לעולמות רוחניים, וכמ"ש רבנו הזקן מכתבי האריז"ל בתורה אור פ' שמות (דף נ"א ע"ד). ומה שאומרים שהמדע יש לו הוכחות על הנ"ל, הנה זהו שקר מוחלט, כי אין להמדע כל הוכחה בזה, כי אם השערה בנוי' על יסודות רעועים. וקשה לבאר זה במכתב באריכות הדרושה, והנקודה בזה היא, שהנמצא בספרי לימוד המדע ע"ד הנ"ל, ע"ד קיום העולם כמה אלפים מיליונים שנה וכו' מבססים הם השערה זו כדלהלן:

כיון ש(בתנאים הקיימים היום, חום ולחץ האויר, תנועת הרוחות, כמות החמרים השונים הנמצאים על פני האדמה וכו' וכו', הנה) דרוש לכל מאה אמה גובה דהחול המתקבץ על שפת הנהר, מספר מסוים של שנים, וכיון שנמצאים הרים מחול זה עצמו שהם בגובה כמה מילים, הנה(את"ל שגם הם נקבצו מגרגירי חול ועל יד נהר כגון זה, והתנאים הנ"ל לא נשתנו במשך כל האלפי שנים, הרי) צריך לזה כך וכך שנים, וחשבון זה מגיע הרבה יותר מן ה'תשט"ו.

אבל כששואלים אצלם, מאין נתהוו גרגירי החול, אין בידם לענות, וכששואלים אצלם - כמו שאצ"ל נתהוו גרגירי חול במישור הרי אפשר לומר שנתהוו ההרים בבת אחת, ג"כ אין בידם לענות על זה. וכששואלים אצלם מנין להם שלפני חמשה אלפים שנה היו כל התנאים, דהמים והרוחות והנהר וכו' ממש כמו שהם עכשיו, הרי גם על זה אין בפיהם מענה. וכששואלים אותם נוסף על זה, את"ל שהוכחה שלהם מדעית, הרי איך אפשר שתוצאות החקירה דמשך קיום העולם ע"פ המדע דתכונה, ע"פ המדע של חקר עתיקות (ארכיאולוגיה), ע"פ המדע דחקר מבנה כדור הארץ (גאולוגיה) וע"פ המדע דראדיא [=רדיו] - סותרות אחת לרעותה ומן הקצה אל הקצה, היינו - ולדוגמא - מסקנא אחת שאי אפשר להיות יותר מחצי ביליון שנה ומסקנא שני' שאי אפשר - פחות משני ביליון שנה, וכיו"ב?

והרי סתירות אלו - הוכחה ברורה הן שאין כל חקירות אלו אלא השערות בנויות באויר. ואין כאן המקום להאריך.
אגרות קודש כרך יב ג'תתסח

תשובה:

קבלתי מכתביו .... בצירוף נוסח הצוואה לאחר אריכות ימים ושנים, ופעם אמרו, אשר כתיבת צוואה היא עצמה סגולה לאריכות ימים ושנים. ובנוגע לעצם הדבר, הנה בכדי שיהיה לה יפוי כח הדרוש, צריכה להיעשות ע"י לאייער[=עורך דין], והנני מעוררו על זה.
אגרת א'צא, ח' תמוז תשי"א

ובנוגע לתוכן מכתבו זה, נכון מבוקשו ע"ד עניני צוואה שזהו סגולה לאריכות ימים ושנים טובות...
אגרת ג'תרנב, כ' תמוז תשט"ו

תשובה:

בפרט בהנוגע... הנה כדאי הי' לנסות להשפיע עליו על ידי הגבהה. וכידוע סיפור חסידים על אחד מגדולי חסידי רבינו הזקן, שאמרו עליו שקשה לו לעבור איזה עבירה שתהי' מפני מדת הגאוה שלו, באמרו לנפשו, וכי אני אחד מגדולי חסידי רבי גדול כ"כ אתפתה להסתת היצה"ר שעי"ז עלול אני לאבד מצבי בתוככי ישראל ובפרט בתוככי עדת החסידים.

אגרות קודש כרך ח ב'תקסב

תשובה:

במ"ש אודות מדת הכעס והגאוה, - כמו בכל הענינים דרך התיקון בזה הוא צעד אחר צעד, וההתחלה להתעכב שלא להביע הכעס או הגאוה בדבור, שעי"ז מתמעטת ההתפשטות שבמדה וכנראה במוחש, וביחד עם זה גם להתבונן בעת התעוררות מדה מ"ש בתניא פרק מ"א בתחלתו, ומהנכון שיהיו שגורים דברים אלו בפיו ומה טוב שידע אותם גם בע"פ וכמבואר מהתחלת הפרק עד דף נ"ו ע"ב, ובפרט שידוע בכתבי האריז"ל אשר ע"י כעס נחלפת הנשמה, וראה בשיחת כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע י"ט כסלו תרצ"ג ביאור מרז"ל כל הכועס כאילו כו'.

אגרות קודש כרך יז ו'תע

תשובה:

בנוגע לשאלתו בענין פרנסה, הנה בודאי צריך לעשות כלים טבעיים, וכמבואר בספר המצות להצ"צ (דף [קו, א]) ובקונטרס ומעין (מאמר [יז]), וכאשר עושים כלים בטבע הרי יתן השי"ת ברכתו להמצטרך לו ולב"ב שי'.

מה שכותב בנוגע למסחר אתרוגים, יהי רצון שאם יעשה זה יהי' בהצלחה, אבל אין זה אלא עסק ארעי, וצריך לחפש אחרי עסק פרנסה קבוע, ויגעת - ומצאת.

בטח יש לו קביעות עתים בתורת כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ, אשר זהו כלי להמשכת וקבלת ברכותיו בגשמיות וברוחניות.

אגרות קודש כרך ג תשכד

תשובה:

מ"ש במכתבו חו"ד אשר רצונו לבוא לביקור לארה"ב וטעמו ונמוקו כמ"ש במכתבו:

הנה מוכרחני לגלות דעתי שאין זה נראה לי, והטעם, זיכהו השי"ת אש קבע מושבו בארץ אשר עיני ה"א בה מרשית שנה ועד אחרית שנה, ובה גופא בירושלים עיה"ק שהיא מקודשת מכל ארץ ישראל, ובענין הנסיעה מאה"ק ת"ו רבו הספיקות והפקפוקים שבזה, ולכן אינו מובן כלל וכלל למה לו ליכנס בספיקות ולטלטל ולכתת רגליו לעבור דרך ימים נהרות ומדבריות להוציא כ"כ הוצאות ולאבד כמה זמן על הנסיעה מהתם להכא ומהכא להתם, בה בשעה אשר בכל רגע שעה ויום שהוא באה"ק ת"ו ובעיה"ק ת"ו יכול להמשיך אור ה' בעוה"ז הגשמי ולהשתדל בהפצת מעיינות הבעש"ט תלמידיו ותלמידי תלמידיו וביחוד של רבינו הזקן והבאים אחריו, באה"ק ת"ו, אשר ענין זה נחוץ שם ביותר ומיום ליום עוד מתגבר הנחיצות בזה כיון שהחשך ג"כ הולך ומתרבה ר"ל, ובשעה כזו רוצה הוא לעזוב את מקומו און זוכען גליקען, והשי"ת יברכו באריכות ימים ושנים טובות ובריאות ויעמוד חזק על משמרתו לנצל כל הזדמנות וכל ענין לחזק את האמונה ולרומם קרן ישראל סבא ולהפיץ אור החסידות תורתה מנהגי' והוראותי' בכל מקום ובכל סוג אנשים שידו מגעת.

אגרות קודש כרך ה א'תקכג

תשובה:

במ"ש אודות התכנית לבקר אצל קרובי' בחו"ל, ובטח זהו בהסכמת בעלה שליט"א.

בודאי תקשר זה עם איזה דבר מצוה, המתיר יציאה מאה"ק ת"ו. ויהי רצון שתהי' נסיעתה בשעה טובה ומוצלחת ובאופן טוב ומתוך בריאות הנכונה.

 אגרות קודש  כרך יט  ז'רמא

תשובה:

מה שכותב אשר מתכונן לעלות לאה"ק ת"ו [=ארץ הקודש תיבנה ותיכונן], ובודאי למותר לעוררו אשר נסיעה כגון זו הנקראת בפי כל בשם עלי' ולארץ הנקראת בפי כל אפילו עמי הארץ בשם ארץ הקדושה, מצריכה הכנה, ז.א. עלי' רוחנית של האדם עוד קודם נסיעתו, והחלטה מתאימה בהנוגע להתנהגות שם, ואם לויזה של בשר ודם מוכרחים בשביל להכנס לאיזה מדינה (או עכ"פ להודעה שאין זקוקים לויזה), עאכו"כ [=על אחת כמה וכמה] שמוכרחת ויזה של בורא העולם ומנהיגו, הוא אשר הבטיח ארץ ישראל לבני אברהם יצחק ויעקב, ואם בהנוגע להנהגה בכלל הדברים אמורים עאכו"כ לאופן הנסיעה שצ"ל מתאימה לדיני והוראת תורתנו הק'.

אגרות קודש כרך טו ה'תרסה