חיפוש מהיר באגרות קודש – גלו את תורתו של הרבי מליובאוויטש לפי נושאים

תשובה:

...חג הפסח סימנו בכתוב שהחג צריך להיות בחודש האביב. והנה בטבע, עם הופעת האביב, כוחות הטבע שהיו בהעלם במשך ימי החורף עד שלעין הרואה נדמה שנפסקה החיות יצירה צמיחה וגידול, הנה לפתע פתאום בחודש האביב מתגלה לעין כל שלא היה זה אלא משך זמן של קיבוץ כוחות למען יופיעו אחר כך אילנות מלבלבים ושדות עטופים ירק, כמאמר רבותינו ז"ל "היוצא בימי ניסן ורואה אילנות שמוציאים פרח צריך לברך כו'".

ומוסר השכל בזה גם לנו, שאם יש בחיינו תקופה מסויימת שאפשר לטעות בה שאינה תקופה של יצירה צמיחה וגידול, קרוב לודאי שאין זה אלא טעות בידנו, וההפסק ישמש לתוספות כח וכלשון המשל להוצאת פרח ולגמול פירות.

ויש למצוא רמז זה גם בענין של פסח, שאחרי התקופה המרה של גלות מצרים שמררו את חיי אבותינו בעבודה קשה בעבודת פרך המפרכת את הגוף ואת הנפש, שר של מצרים טען מה נשתנו אלו מאלו, אלו עובדי עבודה זרה ואלו כו', הנה במשך זמן מועט נתגלה בהם הזיכוך שפעל גלות מצרים, ובחמשים יום נתעלו ממ"ט שערי טומאה לקבל התורה מפי הקדוש ברוך הוא בכבודו ובעצמו.

מקור: אגרות קודש ח"ד ע' רסז

תשובה:

מכתב מהרבי מליובאוויטש לחסיד מבוגר שבריאותו התערערה:

נצטערתי לשמוע (במקרה) שאינו בטיב הבריאות ונמצא בבית החולים, ואקוה לשמוע בשורות טובות מהטבת בריאותו.

ולפי עניות דעתי כיון שזכה להתחנך בישיבת "תומכי תמימים" ליובאוויטש ולהיות במחיצת האור של כבוד קדושת אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע ו[בנו] כבוד קדושת מורי וחמי אדמו"ר כמה וכמה שנים, הנה יקח על עצמו תיכף להטבת בריאותו ללמוד מתורת החסידות ברבים, ביום השבת קודש ולכל הפחות עוד יום אחד בימות החול,

ולא יתחשב כלל אם רב יהיה מספר השומעים או מעט, וגם לא יתחשב עם מדת הבנתם.

ובפרט כפי שקבלנו מנשיאינו ורבותינו הקדושים [של חסידות חב"ד] הנה את תורת החסידות "שומעים הנשמות של הלומדים", ועוד סגולה נפלאה שהיא (תורת החסידות) מזככת את האויר, וכאשר האויר נזדכך במקום אחד אפילו מצומצם, הרי בדרך ממילא פועל על האויר של כל העולם כולו, ועל ידי תוספת חיזוק ההתקשרות ב"אילנא דחייא" [=כינוי לפנימיות התורה] הרי בטח יהיה זה ה"צינור" לתוספת חיות והטבת בריאות כבוד תורתו גם כפשוטו בגשמיות.

בברכת רפואה קרובה, המחכה לבשורות טובות.

מקור: אגרות קודש ח"ד ע' רעח-ט

תשובה:

כתב מהרבי מליובאוויטש ליהודי שעלה לארץ הקודש מברית המועצות:

בנועם ובשמחה קבלתי מכתבו מבשר טוב מצאתו ממדינה ההיא ועליתו לארץ הקודש.

ויהי רצון שתהיה עליה זו עליה בכל הענינים הגשמיים והרוחניים גם יחד, בהסתדרות טובה וגם כן כאמור בגשמיות וברוחניות גם יחד.

וכשם שעשו כל התלוי בהם שיהיו חייהם במקומם עד עתה על יסודי התורה והמצוה, הרי בודאי יוסיפו בזה במקומם ובסביבתם עתה,

והשם יתברך המשגיח על כל אחד ואחת בהשגחה פרטית, אשר ראו חסדיו ונפלאותיו בעבר, יוסיף בברכותיו להם בתוך כללות אחינו בני ישראל שם במדינתם לפנים [-ברית המועצות בתקופה הסובייטית] ובמקומם עתה, בהמצטרך לכל אחד ואחת מידו המלאה הפתוחה הקדושה והרחבה.

בברכה להסתדרות טובה ולבשורות טובות בכל הכתוב לעיל.

מקור: מכתב מפסח שני תשל"א

תשובה:

מכתב מהרבי מליובאוויטש, על הדרך להשכין שלום בין איש לאשתו:

...במה שכותבת בנוגע לאחותה תחיה והיחסים המשפחתיים בביתה [שיש לה קשיים בשלום בית עם בעלה], במקרים כאלו רואים במוחש, אשר דברי ידידים ומכרים פועלים יותר מאשר של קרובי המשפחה, ולכן צריכים לבקש מהידידים והמכרים שידברו בזה ומובן באופן אשר לא יוודע שהבקשה באה ממנה.

ומובן גם כן שעל האחות, לא להקפיד [על בעלה] אפילו על ענינים אשר לפי דעתה צודקת היא בהם, במאה אחוז, והרי גדול השלום ובפרט שלום בית, שכדאי להיות מעבירה על המדות ולהתאפק ובלבד להחזיק השלום.

ובודאי מיותר לעורר שעליה להוסיף בשמירת חוקי ודיני טהרת המשפחה (נדה, הפסק טהרה, טבילה במקוה כשרה וכו') קירבה שלא כדין מביאה לריחוק.

ותקותי שתמצא אותיות המתאימות איך להסביר את הנאמר לעיל לאחותה תחיה.

מקור: אגרות קודש חי"ח ע' קיט

תשובה:

מכתב חיזוק מהרבי מליובאוויטש לחייל שהיה שרוי בעצבות שחווה חוסר הצלחה בענייניו:

במענה למכתבו, בו כותב איך שלפני זמן היה שרוי בעצבות ורואה הסיבה בזה שלפי דעתו, בכמה מעניניו אינו מצליח וכו׳ וירא שלא יבוא למצב רוח כזה גם בעתיד, ושואל עצה בזה.

אף שאינו כותב מצבו בעניני יהדות לימוד תורה וקיום מצותיה, מעמידו הנני על חזקתו [הטובה], כלשון חכמינו זכרונם לברכה "שליח - עושה שליחותו!", והרי כל אחד ואחד מישראל "שלוחו" של מקום הוא בורא עולם ומנהיגו, לחיות חייו בעולם זה מתאים להוראת תורתנו תורת עולם ותורת חיים.

ועל פי האמור בודאי שלא רק יודע כי אם גם מקיים הענין של "ברכות השחר" שכולן מתחילות בנוסח "ברוך אתה", זאת אומרת - הבעת תודה, וגם לפני זה, [מיד בהשכמת הבוקר, אומרים] "מודה אני לפניך שהחזרת בי נשמתי". במלים אחרות, אשר החזרת הנשמה וחיים חיותו של האדם עלי אדמות יש בהם ענין להבעת תודה ליוצר האדם ומנהיגו,

אלא שמטעם הידוע ליוצר האדם, בחירה חפשית ניתנה להאדם, האם לחיות חייו באופן המתאים לפניו, בכדי שיהיו החיים ראוים לשמם, חיים מלאים תוכן טוב וקדושה. וכשניתנה הבחירה, בודאי שניתנו הכחות והאפשריות לכל אחד ואחת להביא את כל זה בפועל, ורואים במוחש, שאף שכמה פעמים עושים באיזה ענין ואין מצליחים, אין זה הוכחה כלל, שגם בעתיד יהיה כן, ואפשר שבפעם הנוספת, אף אם הוא פעם המאה או פעם המאה ואחד דוקא, אז יצליח ובהצלחה מרובה.

ומובן שאין כוונתי לבאר השקפת עולם על פי התורה באופן עיוני לבד, כי אם שכן הוא בפועל בחיי המעשים של כל אחד ואחת מאתנו. ובלבד שהאדם יעשה המוטל עליו, ואין דורשים ממנו אלא לפי כחו, ואז סוף סוף יצליח, ואין לך אדם שהוא כלשונו במכתבו "לא מצליח", כי אם החילוק הוא בין האדם העצל ובין אדם שמשתמש ומנצל האפשרית והכחות הניתנים לו בעין יפה על ידי בורא העולם.

ומובן וגם פשוט שבכל זמן זקוקים לברכת השם יתברך וכל הוספה בעניני תורה ומצות מוסיפה בברכות השם יתברך במצטרך לאדם.

מקור: אגרות קודש חי"ח ע' רטו

תשובה:

מכתב חיזוק מהרבי מליובאוויטש, על האמונה והבטחון בהשם יתברך, המיוסדים על הבטחון ביציאת מצרים:

שמחתי לקבל את מכתבו
. . עם הבשורה הטובה שהכל עבר בשלום, והנני מוכרח לחזור על מה שכתבתי במכתבי הקודם, שכאשר רואים כיצד השם יתברך מנהיג, מוכרחים לחזק את הבטחון והאמונה, ובאמת אין זו אמונה בלבד אלא גם השכל מאשר שיהיה טוב, והשם יתברך רק יצליח כל אחד לעשות כלים גדולים על מנת לקבל הטוב שהשם יתברך רוצה לתת הן ברוחניות והן בגשמיות.

ובפרט בימי פסח שהם ימים של אמונה ובטחון כפי שהיה אצל בני ישראל בימים ההם, שהלכו עם הנשים והילדים בארץ מדבר נחש שרף ועקרב בהסתמך רק על אמירה של הקדוש ברוך הוא שילכו לשם. ואז ראו שכאשר היה צורך, היה מן לאכול, מים טובים מבארה של מרים, והצלחה ששמלתך לא בלתה מעליך וגו',

וכך גם בכל דור ודור ובכל יום ויום חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים, וכשהולכים עם האמונה ובטחון, לפחות חלק מאמונה ובטחון ההן, הרי השם יתברך נאמן שהוא מספק לאדם את המצטרך לו בגשמיות וברוחניות, והשם יתברך יעזור לראות זאת, ולראות זאת בקרוב.

מקור: תרגום מאגרות קודש ח"ח ע' שמ

תשובה:

מענה מהרבי מליובאוויטש ליהודי שרצה לעבור לגור בחו"ל

ובמה שכותב בענין מצבו הפרטי ומחשבתו על דבר להתיישב באחת הארצות בחוץ לארץ, הנה בטח ידוע לו השקפתי בזה על יסוד מה שראיתי אנ"ש בעלי צורה ומקצוע, שהעתיקו לארצות הברית קנדה או לדרום אמריקה, ההעתקה הביאה לטשטוש צורתם ח"ו וכפי שמתאר הסיכויים שיש לו במקומות אחרים, חוששני במאד מאד שאין בטחה [-"ביטוח"] שבהעתקה זו יהיו תוצאות טובות יותר,- מובן שאין זה ענין של החלטה גמורה אלא רק השקפה על יסוד הנסיון וכו'.

מקור: אגרות קודש ח"ז עמ' סא-סב

תשובה:

מכתב מהרבי מליובאוויטש בו מבואר כיצד לגרום קורת רוח לנשמת הנפטר:

בודאי למותר להאריך בגודל הקורת רוח לנשמה הנמצאת בעולם האמת, על ידי כל פעולה והוספה בלימוד התורה והידור בקיום המצות, במעשה או בדיבור, של כל אחד מהמשפחה, ועל אחת כמה וכמה - בניו, אשר בסגנון חכמינו ז"ל, "ברא כרעא דאבוה" - יבדלו לחיים ובפרט כשנעשה הדבר בארץ הקדש, היא ארץ ישראל, אשר כל התפלות עולים דרך שם השמימה, וכמה שכתוב, והתפללו אליך דרך ארצם, וכמובא לפסק הלכה בשולחן ערוך ועד לשולחן ערוך רבנו הזקן - בעל התניא והשלחן ערוך - ריש סימן צ"ד.

מקור: אגרות קודש חכ"ד עמ' לג

תשובה:

מכתב מהרבי מליובאוויטש המחזק את ידי אנשי הצבא:

עבודת הקודש הועמסה עליו להיות מנהיג רוחני ומורה דרך לכל בני הצבא הנמצאים תחת השפעתו: הן לעודד את רוחם שיהיו חזקים בבטחונם בנצחון גמור ואל יערצו מפני האויב הן לעוררם שיהיו תקיפים באמונתם ודתם ושישתדלו בכל תוקף בקיום התורה והמצות ככל יכולתם וכל אפשריותם, כי ד' אלקי הצבאות נמצא בקרבם משגיח עליהם תמיד ומתבונן בכל מעשיהם ולכן - והיה מחנם קדוש.

וכמסופר בתורת משה (דברים כג, י-טו): "כִּי תֵצֵא מַחֲנֶה עַל אֹיְבֶיךָ וְנִשְׁמַרְתָּ מִכֹּל דָּבָר רָע: כִּי ד' אֱלֹקֶיךָ מִתְהַלֵּךְ בְּקֶרֶב מַחֲנֶךָ לְהַצִּילְךָ וְלָתֵת אֹיְבֶיךָ לְפָנֶיךָ וְהָיָה מַחֲנֶיךָ קָדוֹשׁ".

ועוד שם (כ, ב-ד): "וְהָיָה כְּקָרָבְכֶם אֶל הַמִּלְחָמָה וְנִגַּשׁ הַכֹּהֵן וְדִבֶּר אֶל הָעָם: וְאָמַר אֲלֵהֶם שְׁמַע יִשְׂרָאֵל אַתֶּם קְרֵבִים הַיּוֹם לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֵיכֶם אַל יֵרַךְ לְבַבְכֶם אַל תִּירְאוּ וְאַל תַּחְפְּזוּ וְאַל תַּעַרְצוּ מִפְּנֵיהֶם: כִּי ד' אֱלֹקיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם".

תקותנו חזקה אשר משתדל בעבודתו ככל יכלתו, ואז, בלי ספק, רואה הוא פרי רב בעמלו, כי לב בן ישראל תמיד ער הוא אם רק נמצא המעוררו על דתו ואמונתו ומזכירו על קיום המצות ככל הכתוב בתורה.

מקור: אגרות קודש ח"א ע' רכ

תשובה:

חבל במאד מאד שכיון שבמחשבתו (וכנראה גם רצונו) משוטט הוא בכל הארצות לבד מקומו עתה, הרי כפי פתגם הבעל שם טוב "במקום שרצונו של אדם שם הוא נמצא", הרי על כל פנים פועל זה עקירת שימת לב המתאימה מהענינים דמקומו עתה, ובמילא הרי זה מביא העדר תועלת להענינים ולבריאותו, וחוששני שגם של זוגתו תחי',כי אי אפשר שפיזור הנפש לא יפעול על הבריאות שלו ועל בריאות הקרובים, ואין רצוני להאריך בזה שלא ירצה לפרש דברי כענין של מוסר חס ושלום ורק מנסה הנני לתקן הענין אם אפשרי הדבר.

מקור: אגרות קודש ח"ז עמ' סא-סב