חיפוש מהיר באגרות קודש – גלו את תורתו של הרבי מליובאוויטש לפי נושאים

תשובה:

...וכוונתי בזה, מה שנדמה לי כבר כתבתי לו, ענין הפאה בביתו, וכפי שכמדומני כבר רמזתי לו, שהדבר אינו משתנה ובודאי אינו נהיה מתוקן, על ידי זה שמעלימים עין ממנו, והשם יתברך לפניו נגלו כל תעלומות. והצער בקשר לזה מובן, על פי הזוהר הקדוש (מובא באחרונים שו"ע או"ח) חלק ג' קכ"ו ע"א, בעיא איתתא לאיתכסא בזיוותא דביתא (מזה מובן עד כמה עוד יותר מחוץ לבית) ואי עבדת כן... בנהא יסתלקן בחשיבו וכו', מתברך בכולא בברכאן דלעילא בברכאן דלתתא בעותרא בבנין בבני בנין, ע"ש היטב. רצוני להדגיש שוב, שאין כאן מינה ומקצתה של ענין של קפידא, אלא צער וכאב... ויהי רצון שסוף כל סוף כל אחד מאיתנו יראה כיצד הקב"ה משפיע ברכה והצלחה בגשמיות וברוחניות, ויעשה את הכלים הנחוצים לקבל ולנצל את הברכה במלוא היקפה. ובבואנו מחודש הגאולה חודש תמוז, גאולת רבנו נשיאנו [הריי"צ זצ"ל] וגופא בתר רישא אזיל, יגאל כל אחד ואחד מאיתנו בתוך כלל ישראל מכל עניינים המבלבלים ויוכלו לעבוד השי"ת בשמחה ובטוב לבב

אגרות קודש מתורגמות, חלק ג - איגרת ו'-תל"ו - מתוך כרך י"ז עמ' רפ"ח

תשובה:

במענה על מכתבה מג' לך, בו שואלת באשר יש אפשריות עתה להעביר בית מסחרה לפנה מרכזית יותר, אבל עי"ז תכנס בעוד חובות.

לדעתי בכל זה כדאי הדבר, בכדי להרחיב הכלים של פרנסה, ואז מתקיים הכתוב הרחב פיך ואמלאהו. ובלבד שירחיבו ג"כ את צנורי הפרנסה, היינו בהענינים דהידור במצות, בהנהגת כל אלו התלוים בפרנסה של בית מסחר זה, כל אחד לפי מצבו ובענינו.

ובודאי תסביר לכל אחד ואחת מהם את גודל הענין דהידור במצות בלאו הכי, ובפרט במצבם עתה. והשי"ת יצליחה לפרנסה במנוחה ובכשרות ובהרחבה.

אגרות קודש כרך י ג'כב

תשובה:

במענה חמכתבו מב' מ"ח, בו כותב אודות החובות שנצטברו במשך השנים האחרונות, ולכאורה אינו רואה לע"ע אופן איך לסלקם, ולכן עלה בדעתם, אולי כדאי לנסוע לחו"ל למשך איזה שנים ולהשתכר שם באופן שלא רק יכסה ההוצאה השוטפת אלא גם יספיק לסלק החובות.

והנה מובן שלכל לראש יתוספו הוצאות הנסיעה הלוך ושוב אשר לא מועטות המה, נוסף על מה שבכלל העתקה ממקום למקום קשורה עם הוצאות מיוחדות, כן מובן שאין ודאות מוחלטת שבמדינה שיבוא ישתכר באופן המתאים לכסות כל ההוצאות והחובות, שהרי אין בידם של המבטיחים להבטיח אלא במשך שנה ושנתים, וגם זה באם לא ישתנו התנאים ביותר ועוד ספיקות בזה, ונוסף על כל הנ"ל באים ג"כ הקישוים בהסתגלות במקום החדש ובפרט בהנוגע לילדים קטנים, דמכל הלין טעמי לא נראית לי סברא האמורה, ועליו להתענין על אתר בענין של פרנסה נוסף על משרתו הקבועה וכמו שראה חסדי השי"ת בנוגע לשידוך, ילדים, דירה וכו' (ובטח זוכר שגם בזה הי' מיואש ח"ו), תקותי שגם בזה יהי' בעתיד יותר טוב מאשר משער, ובלבד שיוסיף התענינות ואליבא דנפשי', בהצנור וכלי בהמצטרך לו ולב"ב שיחיו...

בברכה לבשו"ט בכל האמור והכל הולך אחר החיתום, יעשה את שלו להרבות אומץ בעבודתו בקדש וכמסובב מהסיבה יבשר טוב גם בעניניו הפרטים.

אגרות קודש כרך טז ה'תתלג

תשובה:

ובהקדמה: ישנם ענינים סותרים זא"ז, וא"א אלא שאחד מהם יהי' בטל לגמרי או שלא יחולו שניהם בנושא אחד בבת אחת. וכמו בנדו"ד ענין הבחירה וענין הגזירה שהם סותרים זא"ז, ולכן אחד מהם (גזירה) בטל לגמרי - וכמו"ש (ברמב"ם הנ"ל ובכ"מ) שאין מעשי האדם בגזירה מלמעלה - או שאינו חל בנושא ההוא שחל ענין הבחירה, וכנ"ל דגזירת ועבדום חלה על כללות האומה וענין הבחירה על אישים פרטים.

ב' - כנ"ל, שאינם חלים בב"א בנושא אחד. ג' - שאף ששניהם אמתיים בב"א ובנושא אחד בכ"ז ל"ק, כי הראי' אינה צודקת.

בנדו"ד - ענין הידיעה אינו סתירה לענין הבחירה. פירוש: ידיעתי ברור שאם אזרוק מחר אבן יפול סו"ס לארץ - אין ידיעה זו עצמה סתירה לדעה שתאמר שהאבן יש לו בחירה אם ליפול לארץ או להשאר באויר, שהרי גם לפי דעה זו אפשר שיבחר האבן ליפול לארץ. אלא שידיעתי אינה אלא ראי' שאין בחירה לאבן. ואופן הראי' הוא, אשר כיון שידיעתי היא ברורה בלי שום ספק ואת"ל שיש לאבן בחירה, איך אפשר לי לדעת מקודם במה יבחר האבן. היוצא מזה - אשר את"ל שאף שאינו מובן בכ"ז יש בידי לדעת מקודם במה יבחר האבן, הרי אין כאן ראי' כלל.

או ע"י דוגמא שני': ראובן יודע עתידות שיגיד בנוגע לשמעון הנמצא בקצוי תבל (היינו שא"א שישפיע עליו בשום אופן), מעשיו ופעולותיו שבעתיד, אין אמירתו משפעת על בחירתו של שמעון. אלא שראובן יודע ששמעון יבחור בבחירתו החפשית אופן זה.

היינו שבחירתו של שמעון משנה את ידיעתו של ראובן ולא להיפך. הבחירה היא הסיבה והידיעה המסובב, והוא ממש כמו הידיעה הבאה אחר הבחירה, שפשיטא דאין סותרים זא"ז, מפני שהבחירה היתה חפשית כי לא הושפעה מהידיעה ואדרבה הידיעה תלוי' בתוצאות הבחירה וזהו, כביכו', אופן ידיעת הקב"ה. וכמרז"ל (ירוש' ר"ה פ"א ה"ג שם סוף יומא): הקב"ה רואה את הנולד. ואם תאמר כיון שהבחירה היא חפשית לגמרי א"כ איך אפשר לדעת מקודם במה יבחר - ע"ז תירץ הרמב"ם שם שאין ידיעת הקב"ה כידיעתנו ואין בנו כח לידע איך ידע הקב"ה.

אגרות קודש כרך ג  תלט

תשובה:

במענה למכתבה מיום.. כותבת אשר משך זמן הכירה אברך, והיתה תקופה שנתקרבו זל"ז, אבל מונע להתקרב יותר מה שהאברך אינו דתי, וזה הביא גם כן להפסק בהפגישות שביניהם, אלא שבסוף הקיץ כתב לה וכו',

והנה בכלל שידוך וחתונה אין זה ענין שמטרתו - חינוך, אשר אף שפשוט שכששני אנשים מתקרבים ומתחתנים אי אפשר שלא ישפיע האחד על חבירו, ואי אפשר שלא ירצה שחבירו יתאים לו להשקפת עולמו, אבל זה הוא ענין בהנוגע לפרטים ולהתאמה, אבל לא לשינוי מן הקצה אל הקצה של השקפת העולם הנהגה בחיי היום יומים וכיו"ב.

מה שמוסיף עוד בנדון שלה הוא, שבפירוש אומר שרק לאחרי שיתחתן עמה, ילמוד בהנוגע לדת ויהי' דתי, במלות אחרות, שמלכתחלה מודיע שאין עושה זה אלא בשבילה (שמזה מובן יציבות ותקיפות הדת, כשרק האמור מביא להיות דתי). ועוד שכיון שדת ישראל דורשת כמה פעולות וסיגים יום יום, אי אפשר שלפעמים הכי תקופות יעלה ברעיונו, שמביא הוא קרבן בשבילה ועושה ענינים שאין דעתו נוחה מהם, או שמפריעים לו, ורעיון כזה נותן מקום לתוצאות בלתי רצויות כלל בהיחסים שביניהם.

וכיון שבקיץ העבר כבר הפסיקה לראותו, יש לקוות שכשתתבונן בהאמור ותחליט להפסיק הענין (לכל הפחות, עד שיעשה דתי בפועל, מתנהג משך זמן באורח חיים דתיים, ויווכח הוא ותווכח היא שנושא חן בעיניו אורח חיים זה) - תווכח בקל שזהו הצעד הנכון עלי' לעשות, ולטובת שניהם.

והשם יתברך המשגיח על כל אחד ואחת בהשגחה פרטית ינחה בטוב לפני' באמת.

אגרות קודש כרך יח ו'תשנ

תשובה:

לפנינו שיחה מיוחדת מהרבי, בו הוא פונה לאמהות בשפה פשוטה וחד משמעית; בריאות הילדים תלויה בחינוך על פי תורה ללא פשרות!

יש להסביר להן, שאם רצונן שילדיהן יהיו בריאים בגשמיות..הרי זה יכול לבוא רק על ידי בריאות הנשמה. שאז נעשה גם הגוף בריא.

הגויים מכירים בכך שהבריאות תלויה בנפש
אפילו חכמי אומות העולם. להבדיל, אומרים שבריאות הגוף יכולה לבוא רק על ידי בריאות הנשמה,כי כאשר הנשמה בריאה, אזי העצבים בריאים, וממילא הגוף בריא ואצל בני ישראל אפשרי הדבר רק על ידי חינוך וחיים על פי תורה.

מה הקשר בין בריאות הגוף לנשמה?
יכולה לבוא אמא ולשאול קושיא: מהי השייכות של התורה לבריאות הגוף? זהו דבר שתלוי באכילה ושינה והדומה; אבל מהי השייכות לכשרות, קריאת שמע, ברכות, ציצית, גידול פיאות, לימוד אלף בי"ת וכדומה?
יש לדעת, שכיוון שהקדוש ברוך הוא ברא את העולם. הרי הוא בעל הבית על העולם; הן על הנשמה והן על הגוף, וכפי שהוא קבע, כך מוכרחים לעשות ואם רוצים שהילד יהיה בריא במאת אחוזים - הרי גם חינוכו צריך להיות בכל מאת האחוזים, מאה אחוז על פי תרה.

האם הורים מוכנים להתפשר על חצי בריאות?
הורים לא יסכימו על ילד במצב של "חצי חצי" [”פיפטי - פיפטי”] חס ושלום, חצי יום בריא, וחצי יום - חס ושלום באופן אחר.הורים מוסרים את נפשם כדי שילדיהם יהיו בריאים בגופם בשלימות, ללא שום פשרות.
אלא שענין זה קשור - כפי שקבע הקדוש ברוך הוא - בכך שחינוך הילדים יהיה עולם, ללא פשרות, לא ”חצי חצי" - חצי להקדוש ברוך הוא וחצי לאנשים, אלא כל מאת האחוזים להקדוש ברוך הוא.

מילים של תורה החקוקים במוחו של הילד, משפיעים על הילד רבות
נוסף לזה יש לוודא באופן מוחלט, שיהיו דברי תורה חקוקים במוחו וחרותים בזכרונו, בהתאם לגילו: "שמע ישראל", "מודה אני", ברכות, תפלות, פסוקי חומש, משניות אחדות.וענין זה נוגע גם עבור הזמן שבו אינו לומד, ואינו חוזר על לימודו - גם אז משפיע הדבר, כמבואר בחסידות”. ובשנים האחרונות הודו בכך גם הרופאים.

סיכום ומסקנה:

"ילדים צריכים להיות בריאים בכל מאת האחוזים. ולכן יש לחנכם ולמוסרם להקדוש ברוך הוא, בכל מאת האחוזים. ואז נותן הקדוש ברוך הוא לילדים - וגם להורים - הן רוחניות והן גשמיות, במאה אחוזים".

מקור: משיחת חג השבועות תשי"ד.

תשובה:

לאחרי הפסק נתקבל מכתבו בו כותב אשר מדברים אותו אודות שידוך אבל נפשו חשקה בתורה ורוצה לנסוע לישיבה במקום אחר ללמוד שם כמה זמן ולא להשתדך עד אז, ושואל דעתי בזה.

והנה ע"פ המבואר בהלכות ת"ת לרבנו הזקן ובפרט לפי מנהג ירושלים עיה"ק שבטח גם מפחתו נוהגת בזה, אין נראה שידחה התענינות בעניני שידוכים, ובכגון דא המנהג תורה היא, אלא שמובן שצ"ל הצעה כזו שיסכימו בלב שלום שגם לאחרי החתונה ילמוד במנוחה, והרי כו"כ משתדכים באופן כזה וגם מצליחים לאחר זה.

ומ"ש אינו דומה לימוד של בלתי נשוי ללימוד של נשוי, יעוין שם בהלכות ת"ת, והעיקר ע"פ הידוע מהחוש, צריך עיון אם החילוק הוא למעליותא או לגריעותא, אלא שבכ"מ משנים מפני שנשתרש המנהג הגרוע שתיכף לאחרי החתונה מושקעים ראשם ורובם בעניני העולם מסחר וכיו"ב, וכיון שבארץ בירושת"ו נשתמר המנהג הישר מקדם ללמוד אחרי החתונה עד שכפשוטו מתקבל הדבר גם בעזרת נשים, מובן שאין כדאי שהוא יפרוץ הגדר ח"ו ובפרט שבטוחני בהנוגע אליו שטוב לפניו שישתדך בהקדם והשי": ת יצליחו מתאים למ"ש ומה' אשה משכלת ויוכל ללמוד בטהרה תורת הנגלה והחסידות גם יחד ובירושלים עיה"ק ת"ו.

בודאי משתתף בהפצת המעינות ומיסף בזה מזמן לזמן שנוסף על עיקר חשיבות הדבר ה"ז גם סגולה להוספה בברכות השי"ת בכל המצטרך לאדם בעניניו.

אגרות קודש כרך טו ה'שסט

תשובה:

נתקבלה בקשתו לברכה בעד בנו אשר בצבא... ואזכירו בעת רצון על הציון שהשי"ת ישמרהו בכל מקום שהוא וישוב לביתו שלום בעתו.

בטח מצדו יסביר לבנו שי' אשר כדי להמשיך ולקבל ברכות השי"ת צריך לעשות צנורות וכלים לזה שזהו ההנהגה על פי התורה ומצוותי', ואשר גם בהיותו בצבא אפשר להתנהג על פי התורה בהתאם לשיטת הדמוקרטי' של מדינה זו. ורשום למטה מאמרים בענין זה אשר כדאי לבנו שי' לקראם.

ובפרט צריך לחקוק על לוח לבו של בנו שי' החיוב להניח תפילין בכל יום שלזה צריך רק רגעים אחדים, ואם אי אפשר לעשות כן בבקר, הרי זמנו כל היום הוא, ומלבד חובת גברא שבזה הרי סגולה במצות תפילין לשמור על אחב"י בצבא, וכמו שידוע לנו מהמלחמה האחרונה אשר כל אלה שפנו לכ"ק מו"ח אדמו"ר [זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע] לברכה ושמרו פקודתו להניח תפילין בכל יום ששבו הביתה לשלום.

תשובה:

צריך לשים לב לזה שלפעמים יש בין אנשי הצבא בחורים הבאים מחוגים שומרי מצוות, אלא חושבים שבצבא פטורים הם מעול מצוות, משום קושי וכו'. והרי ידוע שאדרבה, יש אפשרות בצבא לקיים המצוות; ועוד זאת שצריך להשפיע על אלה שיכירו באחריות והזכות שיש להם להשפיע על זולתם, ומי יודע אם אין זה תפקידם העקרי שנתגלגלו למחנה פלוני בין חברים חדשים, וכו'.

אגרות קודש כרך כג ח'תתקמא

תשובה:

בנוגע להנתוח של קאטארעק [=קטרקט] ואשר הרופאים מאיצים לעשות, הנה כותב "שהרופאים" לשון רבים, הרי בודאי עכ"פ שנים מומחים בכללם, ובמילא אין מה להרהר בזה - איבערטראכטען - כי נתוחים כאלו כבר נעשו דבר הרגיל ביותר, וידוע למדי הזהירות הצריכה בזה, ומזה מובן ג"כ שלכאורה אין כדאית הנסיעה למדינה אחרת בשביל זה ומפני כמה טעמים.

ובאיזה רופא יבחר, הנה ידוע סיפור ששמעתי מכ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, שבברית מילה של אחד מנכדי הצ"צ שהי' בחיי הצ"צ, ושאלו את הצ"צ באיזה מוהל לבחור, אם זה הבא בשנים ויודע הכוונות וכו' או את הצעיר אבל פשוט הוא ביותר, וענה הצ"צ שיקחו את הצעיר, כי העיקר הוא הבפו"מ, והשי"ת ישלח דברו וירפאהו ע"י איש פלוני רפו"ש...

אגרות קודש, כרך ז , ב'עב